זאב טסמני – הבדלי גרסאות

הזאב הטסמני התפתח לצורתו המודרנית לפני כארבעה מיליוני שנים. מינים ממשפחת [[זאבי כיס|זאבי הכיס]] החלו להופיע בתחילת תקופת ה[[מיוקן]]; מאז תחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], התגלו מספר [[מאובן|מאובנים]] ב[[ריברסליי]] (Riversleigh), חלק מפארק לאומי בצפון - מזרח [[קווינסלנד]] - [[אוסטרליה]].{{הערה|[https://australianmuseum.net.au/riversleigh Riversleigh], Australian Museum online}} המין הקדום ביותר מבין שבעת מיני המאובנים, ''Nimbacinus dicksoni'', תוארך לתקופה של לפני 23 מיליוני שנים. עם זאת, זאב כיס זה היה קטן יותר מזאבי הכיס שהופיעו אחריו.{{הערה|1="[http://www.lostkingdoms.com/facts/factsheet22.htm Dickson's Thylacine (Nimbacinus dicksoni]", Australia's Lost Kingdoms}} זאב הכיס הגדול ביותר, ''Thylacinus potens'', שהיה בגודל של [[זאב]], היה המין היחיד ששרד עד סוף תקופת המיוקן.{{הערה|1="[http://www.lostkingdoms.com/facts/factsheet38.htm Powerful Thylacine (Thylacinus potens)]", Australia's Lost Kingdoms}} בסוף תקופת ה[[פליסטוקן]] ובתחילת תקופת ה[[הולוקן]], היה הזאב הטסמני נפוץ ברחבי אוסטרליה ו[[גינאה החדשה]].{{הערה|שם=John|1=C.N. Johnson and S, Wroe (2003-2011). "Causes of extinction of vertebrates during the Holocene of mainland Australia: arrival of the dingo, or human impact?". The Holocene 13 (6): 941-948.}}

 

 

{{ציטוט|תוכן=קל להבחין בינם ובין הכלבים האמיתיים בשל הפסים הנמצאים על גבם, אולם קשה יותר להבחין בהבדלים שבשלדים שלהם. תלמידי זואולוגיה באוקספורד נדרשו לזהות 100 מינים זואולוגיים כחלק מבחינת גמר. במהרה נפוצה שמועה כי אם ניתן שלד של "כלב", בטוח לזהות אותו בתור שלד של זאב טסמני בהתבסס על כך שכל דבר ברור כמו שלד של כלב חייב להיות מכשיל. אז בפעם אחת נהגו הבוחנים בבחינת הפוך-על-הפוך ושמו שלד של כלב אמיתי. הדרך הקלה ביותר להבדיל בין השניים היא הבחנה בחורים הבולטים שב[[עצם החך]], שמאפיינים את חיות הכיס בדרך כלל.|מקור="The Ancestor's Tale", [[ריצ'רד דוקינס]]|מרכאות=כן}}

 

== אקולוגיה והתנהגות ==

מעט ידוע על ההתנהגות ועל בתי הגידול של הזאבים הטסמניים. תצפיות ספורות נערכו על החיה בשבייה, אולם קיימות רק עדויות מעטות באשר להתנהגות החיה בטבע. בנוסף, מרבית התצפיות נערכו במשך היום, בעוד שהזאב הטסמני היה דווקא פעיל בלילה. מספר מאפיינים התנהגותיים נקשרו לזאב הטסמני לאחר שהושלכו עליו מקרובו, השד הטסמני.

 

ככל הנראה, הזאב הטסמני העדיף את יערות ה[[אקליפטוס]] היבשים ואת אדמות הביצה והמרעה ב[[אוסטרליה (יבשת)|אוסטרליה]]. ציורי סלע של ילידים אוסטרלים מצביעים על כך שהזאב הטסמני חי באוסטרליה וב[[גינאה החדשה]]. הוכחה לקיומו של הזאב באוסטרליה עצמה נתגלתה ב-[[1990]], כאשר עצמות זאב טסמני התגלו במערה ב[[מישור נלארבור]] (Nullarbor Plain) שב[[אוסטרליה המערבית]]; בדיקה באמצעות [[תיארוך פחמן-14]] העלתה כי השלד הוא בן 3,300 שנים לערך.{{הערה|[http://www.nma.gov.au/media/media_releases_by_year/2004/2004_06_16 Mummified thylacine has national message], National Museum of Australia, Canberra}}

 

 

 

קיימות עדויות לכך שהזאב הטסמני עשוי היה להזדווג במשך כל השנה, אולם נראה כי שיא ההזדווגויות נרשם בעונות ה[[חורף]] וה[[אביב]]. הנקבה המליטה עד ארבעה גורים בכל המלטה (לרוב שניים או שלושה). היא נהגה לשאת אותם בכיסה למשך שלושה חודשים לכל היותר, והגנה עליהם עד שהגיעו למחצית מגודלו של פרט בוגר. גורים צעירים היו חסרי שיער ועיוורים, אולם כאשר עזבו את כיס אמם, [[עין|עיניהם]] היו פקוחות וגופם היה מכוסה כולו בפרווה. לאחר שעזבו את כיס האם ועד שהיו מספיק מפותחים על מנת לצאת לשטח בעצמם, הם היו נשארים במאורה, כאשר אמם יצאה לצוד (Paddle 2000). הזאב הטסמני התרבה בשבייה בהצלחה רק פעם אחת, שהתרחשה ב-[[1899]] ב[[גן החיות של מלבורן]]. [[תוחלת חיים|תוחלת חייהם]] המשוערת בטבע נעה בין חמש לשבע שנים, בעוד שפרטים שחיו בשבייה הגיעו לגיל תשע שנים.

[[המוזיאון האוסטרלי]] שב[[סידני]] פתח ב-[[1999]] בפרויקט שמטרתו [[שיבוט|לשבט]] זאב טסמני.{{הערה|1=Julia Leigh, [http://www.guardian.co.uk/Archive/Article/0,4273,4424142,00.html "Back from the dead"], The Guardian}} יעדו של הפרויקט היה להשתמש בחומר [[גנטיקה|גנטי]] מפרטים ששומרו מתחילת [[המאה ה-20]] על מנת לשבט פרטים חדשים ולהשיב את המין מהמתים. מספר [[מיקרוביולוגיה|מיקרוביולוגים]] רציניים פטרו את הפרויקט כלהטוט [[יחסי ציבור]]. תומכו הנלהב של הפרויקט, פרופסור מייק ארצ'ר, היה מועמד ב-[[2002]] לקבלת פרס "Bent Spoon"{{הערה|[[:en:Bent Spoon Award|Bent Spoon Award]], ב[[ויקיפדיה האנגלית|וויקיפדיה האנגלית]]}} בעבור החלק שלו ב"שטויות ה[[פסבדו-מדע]]יות", לדבריהם.{{הערה|1=Wayne Miller, [http://www.theage.com.au/articles/2002/08/21/1029114134051.html "Tasmanian tiger clone a fantasy: scientist"], The Age}}

 

 

באפריל 2005 הושלמה הקמתו של מאגר מידע על פרטי זאבים טסמניים לאחר פרויקט-מחקר שנמשך ארבע שנים. במסגרת הפרויקט, נערך קטלוג המכיל את כל החומר הידוע שהוחזק באוניברסיטאות, במוזיאונים ובאוספים פרטיים. הרשומות המקוריות של המאגר נמצאות אצל החברה הזואולוגית של לונדון.