תוצר מקומי גולמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למטבע חוץ |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) סקריפט החלפות (לעיתים) |
||
שורה 1:
{{מפנה|תמ"ג}}
[[קובץ:Countries by GDP (Nominal) in 2014.svg|שמאל|ממוזער|450px|תמ"ג נומינלי של מדינות העולם מעודכן לשנת 2014]]
'''תוצר מקומי גולמי''' ('''תמ"ג''') הוא מונח [[כלכלה|כלכלי]] המציין מדידה של הערך הכולל{{הערה|1=ערך של מוצר או שרות הוא מחיר השוק שלו, נקוב במטבע המקומי. להמחשה - אם במדינה מסוימת מייצרים רק חיטה. מחיר קילוגרם חיטה אחד בשוק של אותה מדינה הוא 4 יחידות של המטבע המקומי (נאמר שקוראים למטבע זהוב) ובמדינה ייצרו במשך שנה אחת 500 ק"ג חיטה, יהיה התוצר המקומי הגולמי של מדינה זו 2,000 זהובים.}} של הסחורות (מוצרים) והשירותים שיוצרו בשטח טריטוריאלי מסוים (לרוב מדובר על מדינה) במהלך תקופה נתונה (לרוב מדובר על שנה), לפני הפחתת ה[[פחת|בלאי]]. נתונים אלו מבוטאים במונחים של [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]]. המונח שונה מ'''[[תוצר לאומי גולמי]]''' (תל"ג) בכך שהוא מוציא מכלל החישובים העברות כספים בין מדינות, כך שהחישוב כולל למעשה את התוצר שנוצר בתוך [[מדינה]] מסוימת ולא את התוצר שנתקבל בה.
התמ"ג מהווה את אחד המדדים המשמשים להערכת חוסנו הכלכלי של האזור הנבדק.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.themarker.com/misc/tags/1.3682|כותרת = תמ"ג}}}} התמ"ג אינו משקף את רמת ההתפתחות הכלכלית היחסית של המדינה. על בסיס התמ"ג נבנה מדד תמ"ג לנפש המותאם לכח קניה במדינה. מדד זה לוקח בחשבון שני משתנים נוספים: גודל ה[[אוכלוסייה]] במדינה, ורמת המחירים במדינה. באמצעות התמ"ג לנפש מעריכים את [[רמת חיים|רמת החיים]] במדינה. על פי נתוני [[קרן המטבע הבינלאומית]], סכום התמ"ג של כלל מדינות העולם עמד בשנת [[2014]] על 77.27 [[שמות מספרים|טריליוני]] [[דולר אמריקני|דולרים]], כאשר עשר המדינות המובילות ייצרו 65.18% ממנו, ואילו על פי נתוני הבנק העולמי (לפי כוח קנייה) עמד התמ"ג כלל מדינות העולם בשנת 2014 על 108 [[שמות מספרים|טריליוני]] [[דולר אמריקני|דולרים]]{{הערה|[http://databank.worldbank.org/data/download/GDP_PPP.pdf]}} כאשר עשר המדינות המובילות ייצרו 60% ממנו.
התמ"ג מניח שכל מה שמיוצר הוא על פי הגדרה בגדר "[[טובין]]" (goods). בחישוב אין הבחנה בין [[עלות|עלויות]] לרווחים, בין פעילויות יצרניות לפעילות שאינה יצרנית או פעילות הפוגעת במשאבי טבע מתכלים.
שורה 11:
[[קובץ:TheTenstrongestEconomiesInTheWorldBetween1998-2008.png|שמאל|ממוזער|250px|גרף המייצג את תמ"ג שווי כוח הקניה של עשר הכלכלות החזקות בעולם בשנים 1998–2008, על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית{{הערה|1=[http://www.imf.org/external/pubs/ft/weo/2011/01/weodata/weorept.aspx?pr.x=31&pr.y=7&sy=1998&ey=2008&scsm=1&ssd=1&sic=1&sort=country&ds=.&br=1&c=512%2C941%2C914%2C446%2C612%2C666%2C614%2C668%2C311%2C672%2C213%2C946%2C911%2C137%2C193%2C962%2C122%2C674%2C912%2C676%2C313%2C548%2C419%2C556%2C513%2C678%2C316%2C181%2C913%2C682%2C124%2C684%2C339%2C273%2C638%2C921%2C514%2C948%2C218%2C943%2C963%2C686%2C616%2C688%2C223%2C518%2C516%2C728%2C918%2C558%2C748%2C138%2C618%2C196%2C522%2C278%2C622%2C692%2C156%2C694%2C624%2C142%2C626%2C449%2C628%2C564%2C228%2C283%2C924%2C853%2C233%2C288%2C632%2C293%2C636%2C566%2C634%2C964%2C238%2C182%2C662%2C453%2C960%2C968%2C423%2C922%2C935%2C714%2C128%2C862%2C611%2C716%2C321%2C456%2C243%2C722%2C248%2C942%2C469%2C718%2C253%2C724%2C642%2C576%2C643%2C936%2C939%2C961%2C644%2C813%2C819%2C199%2C172%2C184%2C132%2C524%2C646%2C361%2C648%2C362%2C915%2C364%2C134%2C732%2C652%2C366%2C174%2C734%2C328%2C144%2C258%2C146%2C656%2C463%2C654%2C528%2C336%2C923%2C263%2C738%2C268%2C578%2C532%2C537%2C944%2C742%2C176%2C866%2C534%2C369%2C536%2C744%2C429%2C186%2C433%2C925%2C178%2C869%2C436%2C746%2C136%2C926%2C343%2C466%2C158%2C112%2C439%2C111%2C916%2C298%2C664%2C927%2C826%2C846%2C542%2C299%2C967%2C582%2C443%2C474%2C917%2C754%2C544%2C698&s=PPPGDP&grp=0&a= 5. Report for Selected Countries and Subjects], באתר International Monetary Fund}}]]
[[קובץ:TheTenStrongestEconomiesInTheWorldBetween2006-2016.png|ממוזער|250px|שמאל|גרף המייצג את תמ"ג שווי כוח הקניה של עשר הכלכלות החזקות בעולם בשנים 2006–2016, על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית{{הערה|[http://www.imf.org/external/pubs/ft/weo/2011/01/weodata/weorept.aspx?pr.x=76&pr.y=12&sy=2006&ey=2016&ssd=1&sort=country&ds=.&br=1&c=512%2C941%2C914%2C446%2C612%2C666%2C614%2C668%2C311%2C672%2C213%2C946%2C911%2C137%2C193%2C962%2C122%2C674%2C912%2C676%2C313%2C548%2C419%2C556%2C513%2C678%2C316%2C181%2C913%2C682%2C124%2C684%2C339%2C273%2C638%2C921%2C514%2C948%2C218%2C943%2C963%2C686%2C616%2C688%2C223%2C518%2C516%2C728%2C918%2C558%2C748%2C138%2C618%2C196%2C522%2C278%2C622%2C692%2C156%2C694%2C624%2C142%2C626%2C449%2C628%2C564%2C228%2C283%2C924%2C853%2C233%2C288%2C632%2C293%2C636%2C566%2C634%2C964%2C238%2C182%2C662%2C453%2C960%2C968%2C423%2C922%2C935%2C714%2C128%2C862%2C611%2C716%2C321%2C456%2C243%2C722%2C248%2C942%2C469%2C718%2C253%2C724%2C642%2C576%2C643%2C936%2C939%2C961%2C644%2C813%2C819%2C199%2C172%2C184%2C132%2C524%2C646%2C361%2C648%2C362%2C915%2C364%2C134%2C732%2C652%2C366%2C174%2C734%2C328%2C144%2C258%2C146%2C656%2C463%2C654%2C528%2C336%2C923%2C263%2C738%2C268%2C578%2C532%2C537%2C944%2C742%2C176%2C866%2C534%2C369%2C536%2C744%2C429%2C186%2C433%2C925%2C178%2C869%2C436%2C746%2C136%2C926%2C343%2C466%2C158%2C112%2C439%2C111%2C916%2C298%2C664%2C927%2C826%2C846%2C542%2C299%2C967%2C582%2C443%2C474%2C917%2C754%2C544%2C698&s=PPPGDP&grp=0&a=#download תמג שווי כוח קנייה], באתר קרן המטבע}}]]
בחישוב תמ"ג ישנם המבחינים בין חישוב תמ"ג נומינלי (או תמ"ג כסף), המתייחס לערכי כסף שהוצאו בתקופה מסוימת; ותמ"ג ריאלי (או תמ"ג לפי "מחירים קבועים") הכולל התאמה לאינפלציה באותה שנה.
שורה 18:
:תמ"ג = [[צריכה]] + [[השקעות]] + [[יצוא]] - [[ייבוא]]
כלכלנים, החל מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20]], מעדיפים
<blockquote><math>\mathrm{GDP} =
C + I + G + \left ( \mathrm{eX} - i \right )</math></blockquote>
:תמ"ג = [[צריכה פרטית]] + [[השקעות]] + [[הוצאות הממשלה]] + [[ייצוא]] -[[ייבוא]]
* '''צריכה פרטית''': נחשבת לצריכה המבוצעת על ידי תושבי המדינה על מוצרים ושירותים סופיים. המדידה כאן היא '''רק''' לתוצרים סופיים, ולא לתוצרי ביניים או קנייה ומכירה של נכסים. כך, לדוגמה, כאשר חקלאי מוכר [[חיטה]] ל[[טחנת קמח]], העסקה אינה מחושבת בתמ"ג. באותו מטבע, אם אדם רוכש פסל של [[אוגוסט רודן]] במכירה פומבית, הרכישה לא תחשב בתמ"ג, כיוון שפעולה כזו ניתן לבצע פעמים רבות, אך שכרו של מבצע המכירה הפומבית דווקא כן ייחשב, משום שזהו שירות "סופי".
* '''השקעות''' מוגדרות כהשקעות עסקיות בתשתית או הוצאה אחרת שכוונתה להפיק החזר עתידי באמצעות פעילות עסקית כמו הכשרה, [[מחקר ופיתוח]], [[שיווק]], גיוס עובדים, וכדומה. פעולות של השקעה במוצרים פיננסיים (לדוגמה, קניית אגרות חוב, מניות או [[מטבע חוץ]]) אינן נכללות כיוון שהשקעות כאלו נחשבות ל"[[חיסכון לאומי]]". הטעם להבחנה הוא הטיעון שקניית מוצר כמו [[איגרת חוב]] או [[מניה]] מהווה רק שינוי נומינלי בבעלות, ואינו מופנה לייצור או לפעולה יצרנית, ולכן [[תשלום העברה]] כזה אינו יכול להיות מחושב בתמ"ג.
* '''הוצאות הממשלה''': סך ההוצאה הממשלתית. כלכלנים רבים עוקבים אחר היחס בין שיעור ההוצאה הממשלתית לבין התמ"ג הכולל על מנת לזהות תופעות של דחיקה החוצה (Crowding Out) של השקעות ופעילות לא ממשלתית, כאשר היחס משתנה לטובת הוצאות ממשלתיות באופן משמעותי.
* '''יצוא נטו''': כולל את היצוא הגולמי פחות הייבוא הגולמי. היצוא מוסף למכלול משום שהוא חלק מהתוצר במדינה. הייבוא מופחת משום שמוצרים מיובאים ייכללו תחת הסעיפים הקודמים ולכן יש להפחיתם כדי למנוע חישוב היצע חיצוני כמקומי. חשוב בהקשר זה לשים לב כי כאשר יצרן רוכש דלק לצורך ייצור, הרכישה לא תחשב בתמ"ג, משום שאין זה מוצר סופי לצריכה פרטית. לעומת זאת, כאשר יצרן מייצא דלק, הייצוא נחשב בחישוב התמ"ג.
==השוואות חיצוניות==
לצורך השוואות בין מדינות נקוטות מספר שיטות השוואה המנסות לנטרל השפעות נומינליות (כלומר, השוואות הנובעות מערכו השונה של הכסף במדינות השונות.):
* '''השוואה על בסיס שער חליפין''': מאפשרת השוואה בין מדינות בהן התמ"ג נמדד במטבעות שונים. בהשוואה כזו התמ"ג מחושב לפי שיעורי החליפין המקובלים ב[[שוק המטבע העולמי]]. כך, לדוגמה, שער השקל הישראלי יוכפל או יחולק בשיעור מסוים כדי לקבל את ערך התמ"ג במטבע מקובל. מדידה זו מהווה מצביע מהימן יותר לכוח הרכישה הבינלאומי של מדינה וכוחה הכלכלי היחסי. למשל, אם התמ"ג הישראלי לנפש הוא 90,000 שקלים, כדי להשוותו לתמ"ג האמריקאי נראה מה שוויו בדולרים ונחלק בשער החליפין, אם שער החליפין הוא 4.5 שקלים לדולר, ערכו של התמ"ג בדולרים יהיה 20,000.
* '''כוח רכישה בשער חליפין''': בהשוואה כזו התמ"ג מחושב על פי [[שווי כוח הקנייה]] (PPP) של כל מטבע ביחס לתקן מסוים (לרוב ה[[דולר אמריקני|דולר האמריקני]]). מדידה זו מהווה מצביע מהימן יותר לכוח הרכישה של תושבי מדינה מסוימת ומפצה על חולשה אפשרית של המטבע בשווקים הבינלאומיים. לדוגמה: אם התמ"ג בהודו שווה לתמ"ג הישראלי, ההודים עדיין יוכלו לקנות יותר מוצרים באותה כמות כסף כי המחירים שם זולים יותר. לכן השוואה ישירה של דולר בישראל לדולר בהודו יכולה להיות פגומה, וצריך לתקנה על פי שיטת השוואה זו.
| |||