העולם הוא שטוח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:ספרי אריה ניר הוצאה לאור באמצעות HotCat |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{ספר
|שם=
|תמונה=[[
|כיתוב=
|מאת=[[תומאס פרידמן]]
שורה 36:
== גלובליזציה ==
פרידמן מחלק את הזמן המודרני לשלוש קבוצות זמן כפי שהן מתייחסות לנושא הגלובליזציה. כל פרק זמן כזה מכונה עידן הגלובליזציה 1.0, 2.0, 3.0, כפי שממספרים מהדורות של תוכנות מחשב:
* '''העידן הראשון''' (1800-1492): הייתה התקופה של המעצמות הקולוניאליות. ממסעותיו של קולומבוס ופתח נתיב מסחר בין העולם הישן לחדש. פרידמן קורא לעידן הזה גלובליזציה 1.0. עידן שצמצם את העולם ממידה לארג' (L) למדיום (M). גלובליזציה 1.0 הייתה תקופה של מדינות ושל שרירים. מילת המפתח של אותו עידן היא "עוצמה". הכוח והעוצמה של מדינות וממשלות הם אלו שהניעו את תהליך האינטגרציה. השאלות המרכזיות היו כיצד משתלבת ה[[מדינה]] בתחרות העולמית ובשפע ההזדמנויות שנוצרו. שיתוף פעולה וניצול הזדמנויות באמצעות המדינה.
* '''העידן השני''' (2000-1800): היה התקופה של ה[[חברה בינלאומית|חברות הבינלאומיות]]. גלובליזציה 2.0. העולם הצמצם ממידה מדיום (M) למידה סמול (S). מילת המפתח- "רב לאומיות". מתמקד בתחרות שבין חברות על מקומן בכלכלה הגלובלית. במחצית הראשונה של העידן הזה, הצמצום בעלויות התחבורה, שהתאפשר הודות למנוע הקיטור ומסילות הרכבת, היה הגורם העיקרי לתהליך האינטגרציה הגלובלית. ובמחציתו השנייה, הצמצום בעלויות הטלקומוניקציה ליבה את האינטגרציה – בזכות הפצתן של טכנולוגיות הטלגרף, הטלפון, המחשב הביתי, הלוויינים, כבל הסיבים האופטיים והגרסה המוקדמת של הרשת הכלל עולמית (WWW). בתקופה זו אנו עדים לצמיחתה של הכלכלה הגלובלית האמיתית – תנועות מסחר ומידע מיבשת אחת לאחרת בהיקף עצום ועם תחרות במוצרים ובכוח העבודה.
▲* '''העידן השני''' (2000-1800): היה התקופה של ה[[חברה בינלאומית|חברות הבינלאומיות]]. גלובליזציה 2.0. העולם הצמצם ממידה מדיום (M) למידה סמול (S). מילת המפתח- "רב לאומיות". מתמקד בתחרות שבין חברות על מקומן בכלכלה הגלובלית. במחצית הראשונה של העידן הזה, הצמצום בעלויות התחבורה, שהתאפשר הודות למנוע הקיטור ומסילות הרכבת, היה הגורם העיקרי לתהליך האינטגרציה הגלובלית. ובמחציתו השנייה, הצמצום בעלויות הטלקומוניקציה ליבה את האינטגרציה – בזכות הפצתן של טכנולוגיות הטלגרף, הטלפון, המחשב הביתי, הלוויינים, כבל הסיבים האופטיים והגרסה המוקדמת של הרשת הכלל עולמית (WWW). בתקופה זו אנו עדים לצמיחתה של הכלכלה הגלובלית האמיתית – תנועות מסחר ומידע מיבשת אחת לאחרת בהיקף עצום ועם תחרות במוצרים ובכוח העבודה.
* '''העידן השלישי''' (2000 ומעלה עד ימינו אלה): גלובליזציה 3.0. העולם מתכווץ עוד יותר ממידה סמול (S) לפצפון ושטוח. אם התקופות אפיינו את רמת המקרו עידן זה מאפיין את רמת המיקרו- התעצמותם של יחידים, שיכולים לשתף פעולה או להתחרות זה בזה במגרש הגלובלי. תקופה זו אינה שונה מהתקופות שקדמו לה רק בתהליכי כיווץ העולם והשתטחותו, וגם לא בהעצמת הפרט, כיוון שהעולם מתכווץ ונעשה שטוח הגלובליזציה של עידן זה מתאפיינת לא בכוחו של הפרט אלא במגוון של פרטים – לא כולם מערביים, לבנים. יחידים מכולם רחבי וקצווי הגלובוס חווים העצמה. עידן זה מאפשר להמונים לשחק, ואנשים מכל צבעי הקשת האנושית מצטרפים למשחק בהדרגה.
שורה 47 ⟵ 44:
פרידמן מצטט בספר את שירלי אן ג`קסון שהייתה נשיאת האגודה האמריקאית לקידום ה[[מדע]] ואחר כך נשיאת מכון רנסלר לתחומי הפוליטכניקה. היא אומרת ש[[אמריקה]] עוברת משבר שקט הכולל שחיקה בתשתית המדעית [[הנדסה|וההנדסית]], תשתית שהייתה מקור החדשנות שגרם בעבר להתחדש ולעלות ברמת החיים. ארצות הברית הולידה את הכוחות הכלכליים-החדשניים כמו [[מיקרוסופט]], [[גוגל (חברה)|גוגל]], [[אינטל]] ואחרים אבל בשנים האחרונות מעבירות החברות האלה את הידע למרכזי פיתוח גלובאליים בכל העולם. וממקומות אלה ולא מארצות הברית יצמחו בעתיד התעשיות החדשניות בתהליך איטי אבל ניתן לצפייה.
[[אוניברסיטה|מהאוניברסיטאות]] של [[סין]] ומהאוניברסיטאות של [[הודו]] יוצאים מספר הבוגרים הגדול בעולם. לא פלא שבשילוב טכנולוגיה מצד אחד והשכר הנמוך ביחס למשולם ב[[ארצות הברית]], בוגרי אוניברסיטה אלה מפעילים מארצם מרכזי שרות רבים בנושאים מגוונים בשיטה של [[מיקור חוץ]] (outsourcing). פרידמן מציין כיצד השווקים [[הודו|ההודים]] בעלי האוכלוסייה הגדולה והזולה אך המיומנת המצליחה להשתלב מרחוק בעבודות רבות ב[[ארצות הברית]] באמצעות התקשורת, ה[[אינטרנט]] ותוכנות מיוחדות.
==אירועים ששיטחו את העולם ==
שורה 70 ⟵ 67:
==מיקור חוץ והעברת משרות ==
* ''[[מיקור חוץ]]'' הוא תהליך בו לוקחים תפקיד כלשהו מסוים ומוגדר בהקפו, תפקיד שנהוג היה לבצע בתוך החברה ומעבירים אותו לחברה חיצונית אשר מבצעת את התפקיד כקבלן משנה עבור החברה המזמינה וזאת כחלק מן הפעילות הכוללת של החברה המזמינה. תפקידים של מיקור חוץ עשויים להיות [[מחקר]], [[הנהלת חשבונות]], מרכז שרות, [[הנדסה|תיכון הנדסי]], [[תכנות]], תרגום, הכנת שירטוטים הנדסיים, הקלדה ועוד. תומאס פרידמן מרבה לכתוב בנושא מיקור חוץ הנעשה על ידי חברות בעיקר בהודו עבור חברות בארצות הברית אבל גם בין חברות ממדינות אחרות כמו יפן וסין. נתוני חומרי הגלם והן העבודה המוגמרת הם במקרים רבים במתכונת דיגיטלית והמעבר נעשה על גבי כבלים אופטיים או שיחות טלפון ואו שרות וגישה ישירים דרך הרשת למחשבים של הלקוח.
* ''העברת משרות'' הוא תהליך בו החברה לוקחת מפעל שלם שפעל ויצר לדוגמה בארצות הברית ומעבירה אותו למשל לסין. במפעל החדש מיצרים את אותו המוצר בדיוק שיצרו במפעל הוותיק אך נהנים מכח העבודה הזול במקום החדש, מהמיסים הנמוכים, מה[[אנרגיה]] המסובסדת, עלויות [[ביטוח]] ה[[בריאות]] הנמוכות יותר של העובדים ואולי גם מהצע עובדים משכילים ומיומנים. ההצטרפות של סין ל[[ארגון הסחר העולמי]] הגבירה תהליך של העברת משרות לסין. חברות רבות העתיקו את מפעלי היצור שהיו להם בארצות מפותחות והעבירו אותם לסין כמו גם למדינות מתפתחות אחרות. מפעלים חדשים ורחוקים אלה שולבו בשרשרת ההספקה הגלובלית של מפעל האם.
| |||