פרננדו השני, מלך אראגון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לכתר קסטיליה |
|||
שורה 61:
איזבלה נפטרה בשנת [[1504]] והותירה את ממלכתה לבתה חואנה, אך היא שהתה באותו זמן ב[[ארצות השפלה]], שנשלטו בידי בעלה, פיליפ "היפה", ובזמן העדרה שימש פרננדו כשליט במקומה. פרננדו שאף להותיר בידיו את השלטון על קסטיליה לצמיתות, אך האצולה הקסטיליאנית סירבה לכך והמליכה על עצמה את בעלה של חואנה כ[[פליפה הראשון, מלך קסטיליה]]. לאחר מותו של פיליפ ב-[[1506]], כשחואנה במצב נפשי לא יציב ובנם המשותף, קרלוס מגנט, עודו בן שש בלבד, שב פרננדו לשלוט בקסטיליה בסייועו של ראש השרים, ה[[קרדינל]] [[פרנסיסקו חימנז דה סיסנרוס]].
ב-[[1508]] חודשה המלחמה באיטליה, הפעם נגד [[ונציה]]. כל הכוחות בחצי האי, ביניהם פרננדו, לואי השנים עשר, מקסימיליאן הראשון וה[[אפיפיור]] [[יוליוס השני]], הקימו יחד את [[הליגה של קמברה]]. למרות ניצחונה של צרפת על ונציה בקרב אגנאדלו, החלו פרננדו
בנובמבר [[1511]] חתמו פרננדו וחתנו, [[הנרי השמיני, מלך אנגליה]], על חוזה וסטמינסטר, בו התחייבו זה לזה להגשת עזרה הדדית נגד צרפת. מוקדם יותר באותה שנה כבש פרננדו את מחציתה הדרומית של [[ממלכת נווארה]], שנשלטה על ידי אציל צרפתי, וסיפחה לספרד. בנקודה זו נישא פרננדו מחדש ל[[ז'רמין מפואה]], נכדתה של אחותו למחצה, [[לאונור, מלכת נווארה]], על-מנת לחזק את תביעתו לכתר נווארה. במקביל נחלה הליגה הקדושה באיטליה ניצחונות נגד הצרפתים, אותם הצליחה לגרש מ[[מילנו]]. על פי חוזה שלום שנכרת ב-[[1513]] הושבה מילנו ל[[בית ספורצה]], אך כעבור שנתיים נכבשה שוב בידי הצרפתים.
| |||