יוסף יזרעאלי – הבדלי גרסאות

נולד ב[[קייב]], באותה עת [[האימפריה הרוסית]], להוריו, דוד יזרעאלי וחיה לבית אלטמן. קיבל בהתחלה חינוך יהודי ואחר כך גמר [[בית ספר תיכון]] של המשטר ה[[בולשביק]]י בקייב. בו בזמן היה פעיל בחשאי בתנועת "[[השומר הצעיר]]" (חבר הועד של אזור קייב) וב"[[החלוץ]]". [[אסיר ציון]] בשל פעילותו ה[[ציונות|ציונית]]. בסוף [[1924]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והחל את פעולתו בייסוד תנועת [[הצופים העובדים]] ו[[הנוער העובד]]. היה ממייסדי קיבוץ [[אפיקים]] ואחר כך מפעילי [[הקיבוץ המאוחד]] ו[[איחוד הקבוצות והקיבוצים]]. החל מ-[[1928]] ובמשך שנות השלושים היה שליח ה[[הסתדרות]] ב{{ה|ארצות הבלטיות}} ובמדינות נוספות באירופה וארגן שם בין השאר את תנועות הנוער. חבר מזכירות מרכז [[מפא"י]] ומועצת הקיבוץ המאוחד. היה סגן ציר ואחר כך ציר בקונגרסים הציוניים ב-1933, 1935 ו-1939. בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] היה שליח ההסתדרות ב[[ארצות הברית]]. פרסם מפעם לפעם מאמרים ב"[[דבר (עיתון)|דבר]]" ובעתוני הנוער והחלוץ. פעיל ב"{{ה|הגנה}}" מאז בואו ארצה, חבר [[המפקדה הארצית]] של ההגנה ממאי [[1946]]. מנהל ה[[תע"ש]] בשנים [[1946]] - [[1947]]. משהוקמה מדינת ישראל התמנה למזכיר כללי של משרד הבטחון.