שנג'ן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 115:
אוכלוסיית שנג'ן החלה לגדול במהירות לאחר ההכרזה על הפיכתה לאזור פיתוח כלכלי. בעוד שהנתונים הרשמיים מצביעים על אוכלוסייה של כ-10.5 מיליון בני אדם ההערכה היא כי בפועל גרים בה מיליונים רבים נוספים. שנג'ן התפתחה בקצב המהיר ביותר בסין בין 2004 ל-2006, עד כי נראה שקצב הפיתוח בה הוא המהיר בעולם. אחת הבעיות בהתפתחות נמרצת כל כך, היא העובדה השכיחה, כי רבים מהאנשים לא טורחים להוציא לעצמם {{מונחון|הוקאו|הוקאו|תעודת זהות סינית}}. בסין הקומוניסטית, לכל אחד נקבע באיזה אזור יורשה לגור, כך שאזרחים רבים שאינם תושבי המקום, ולא ניתנה להם הרשות להתגורר במקום, מעדיפים שלא להוציא לעצמם הוקאו, וכך קשה יותר על הממשל לשלוט באוכלוסייה. המעבר לתוך שנג'ן מערים אחרות בגואנגדונג חסום למרבית תושבי האזור על ידי מערכת ההוקאו. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא, הפחד מפני כניסת מהגרים לשנג'ן וההשתקעות בה.
ההגירה לאזור הדרומי של מחוז [[גואנגדונג]] איננה חדשה. כבר מתקופת [[היסטוריה של סין#שושלת סונג ושכנותיה הצפוניות, ליאו וג'ין|שושלת סונג הדרומית]] (1127-1279 לפנה"ס) החלו גלי הגירה לעבר האזור המכונה כיום שנג'ן, אולם המספרים עלו מאוד מאז ההכרזה על שנג'ן כאזור פיתוח כלכלי ב-1980. בגואנגדונג זוהי העיר היחידה בה [[מנדרינית]] היא השפה המדוברת ביותר – עקב הגירה מכל אזורי [[סין (אזור)|סין]].
נכון ל-2006 הגיל הממוצע בשנג'ן הוא פחות מ-30. מתוך כלל התושבים, 8.49 אחוזים הם בטווח הגילאים 0 ל-14. 88.41% בטווח הגילאים שבין 15 ל-59. חמישית מהם בני 20 עד 25, ורק 1.22 אחוז כבר עברו את גיל 65{{הערה|[http://english.sz.gov.cn/lis/lis1/200611/t20061118_160642.htm]|שם=t20061118_160642}}.
| |||