תוכנית הגרעין של קוריאה הצפונית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יונה בנדלאק (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 1:
{{נשק גרעיני}}
'''תוכנית הגרעין של קוריאה הצפונית''' היא תוכנית צבאית של [[קוריאה הצפונית]] לייצור [[נשק גרעיני]], הכוללת ייצור [[טיל בליסטי|טילים בליסטיים]] בין-יבשתיים הנושאים ראשי נפץ גרעיניים. תוכנית הגרעין מנוהלת על ידי שליט המדינה. בשנת [[2003]] ביטלה קוריאה הצפונית את חתימתה על [[האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני]], ובאוקטובר [[2006]] ביצעה את הניסוי הגרעיני הראשון שלה. מאז ביצעה שישה ניסויים בנשק גרעיני, בהם ניסויים ב[[פצצת מימן]], ופיתחה ארסנל טילים בליסטיים בהם [[טיל בליסטי בין-יבשתי|טילים בליסטיים בין-יבשתיים]] המסוגלים לפגוע ב[[קוריאה הדרומית]], ב[[יפן]], ב[[סין (אזור)|סין]] וב[[ארצות הברית]]. באוגוסט [[2017]] שיגרה קוריאה הצפונית טיל בליסטי שחדר לשטחה האווירי של יפן. בחודש שלאחר מכן ביצעה שיגור נוסף מעל שטחי יפן. החל מדצמבר [[2011]], שליט קוריאה הצפונית האחראי על תוכנית הגרעין הוא [[קים ג'ונג-און]].
== פיתוח נשק גרעיני ==
שורה 8:
החל מ[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] [[קוריאה הצפונית]] החלה במאמצים להקמת תוכנית גרעין שהתבטאו בפתיחת [[כור גרעיני|הכור הגרעיני]] המחקרי הראשון במדינה באמצעות תמיכה [[ברית המועצות|סובייטית]].{{הערה|שם=ReferenceA|James Clay Moltz and Alexandre Y. Mansourov (eds.): ''[https://books.google.com/books/about/The_North_Korean_Nuclear_Program.html?id=4nQnVvgnzsAC The North Korean Nuclear Program]''. Routledge, 2000. {{ISBN|0-415-92369-7}}}} ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] החלה הפעלה של מתקנים ל[[אורניום מועשר|העשרת אורניום]].{{הערה|{{cite web|url=http://www.iaea.org/cgi-bin/rrdb.page.pl/rrdeta.htm?country=KP&site=IRT-DPRK&facno=258|title=Research Reactor Details – IRT-DPRK|date=July 30, 1996|accessdate=February 14, 2007|publisher=International Atomic Energy Agency}}}} ב-[[1985]] החלה קוריאה הצפונית בתהליך החתימה על [[האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני|אמנת ה-NPT]].{{הערה|{{cite web|url=https://fpc.state.gov/documents/organization/71870.pdf|title=North's Korea Nuclear Weapon Program|publisher=US Department of State|archiveurl=https://web.archive.org/web/20161212004449/https://fpc.state.gov/documents/organization/71870.pdf|archivedate=December 12, 2016|deadurl=yes}}}} ב-[[1989]] הוכיחו תמונות לווין של ארצות הברית את קיומם של מתקנים לייצור [[נשק גרעיני]] בקוריאה הצפונית.{{הערה|{{cite news|url=https://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/14/AR2006101401068.html|title=N. Korean Nuclear Conflict Has Deep Roots|last=Pincus|first=Walter|date=October 15, 2006|publisher=Washington Post|accessdate=2006-10-16}}}} ארצות הברית ניסתה לעודד את קוריאה הצפונית להשלים את החתימה על ה-NPT ואף הסיגה נשק גרעיני שהציבה ב[[קוריאה הדרומית]].{{הערה|{{cite web|url=http://www.nukestrat.com/korea/koreahistory.htm|title=A history of U.S. Nuclear Weapons in South Korea|date=September 28, 2005|accessdate=2007-01-19|website=|publisher=Federation of American Scientists|last=|first=|author=Hans M. Kristensen}}}} ב-[[1992]] אפשרה קוריאה הצפונית ל[[הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית|סוכנות לאנרגיה אטומית]] להכניס פקחים למתקניה. פקחי הסוכנות לאנרגיה אטומית מצאו סתירות בהצהרותיה{{הערה|שם=iaea-factsheet2003|{{cite web|url=http://www.iaea.org/newscenter/focus/iaeadprk/fact_sheet_may2003.shtml|title=Fact Sheet on DPRK Nuclear Safeguards|date=25 July 2014|publisher=}}}} של קוריאה הצפונית ומצאו ראיות כי קוריאה הצפונית מסתירה את ההיקף האמיתי של הפקת ה[[פלוטוניום]] במדינה. ב-[[1993]] איימה קוריאה הצפונית לחזור בה מהחתימה על ה-NPT.{{הערה|שם=IAEAfactsheet20032|{{cite web|url=http://www.iaea.org/newscenter/focus/iaeadprk/fact_sheet_may2003.shtml|title=Fact Sheet on DPRK Nuclear Safeguards|work=iaea.org|archiveurl=https://web.archive.org/web/20130901231820/http://www.iaea.org/newscenter/focus/iaeadprk/fact_sheet_may2003.shtml|archivedate=September 1, 2013|deadurl=no}}}} ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית הצהיר כי הוא אינו מסוגל לערוב שקוריאה הצפונית לא מפתחת נשק גרעיני.
ב-[[1994]] נחתם הסכם בין [[קוריאה הצפונית]] ל[[ארצות הברית]] שנועד לחזק את תוכנית האנרגיה של קוריאה הצפונית תוך עצירת ההתחמשות הגרעינית שלה ולעודד נורמליזציה בין ארצות הברית לקוריאה הצפונית.{{הערה|[http://www.armscontrol.org/factsheets/agreedframework The U.S.-North Korean Agreed Framework at a Glance], Fact Sheet, Arms Control Association.}} עם [[מדיניות החוץ של ממשל ג'ורג' ווקר בוש|חילופי הממשל בארצות הברית]] ובעקבות הפרות של ההסכמים מצד שתי המדינות, ב-[[2002]] נפסקו המגעים בין ארצות הברית לקוריאה הצפונית, וההסכמים בוטלו. בהמשך נחשף כי החל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] קוריאה הצפונית השתמשה בטכנולוגיה גרעינית [[פקיסטן|פקיסטנית]].{{הערה|[[Washington Post]], "North 'bribed its way to nuclear statehood'", ''Japan Times'', July 8, 2011, p. 4.}} בינואר [[2003]] הודיעה קוריאה הצפונית מחדש על ביטול החתימה על ה-[[NPT]].{{הערה|שם=IAEAfactsheet20032}} בעקבות זאת, באוגוסט 2003 החלו [[שיחות שש המדינות]] שהתקיימו בשישה סבבים.{{הערה|{{cite news|url=http://www.china-un.org/eng/zt/ch/t25488.htm|title=The Six-party Talks Kicked off|last=|first=|date=2003-08-27|work=|publisher=Permanent Representative of China to the United Nations|accessdate=2017-05-24|via=}}}} בשיחות השתתפו ארצות הברית, [[רוסיה]], [[סין (אזור)|סין]], [[יפן]], קוריאה הצפונית ו[[קוריאה הדרומית]].
=== ניסויים גרעיניים ראשונים ===
שורה 51:
==== הגברת הסנקציות מצד סין ====
מאז [[2006]] [[מועצת הביטחון של האומות המאוחדות]] אישררה מספר החלטות המטילות [[סנקציה|סנקציות]] כלכליות על קוריאה הצפונית. עם זאת, המסחר בין [[קוריאה הצפונית]] ל[[סין (אזור)|סין]] נמשך מאז ועד פברואר [[2017]], והיווה כ-90% מהמסחר הבינלאומי של קוריאה הצפונית.{{הערה|[https://www.bloomberg.com/view/articles/2017-09-14/north-korea-s-secret-weapon-economic-growth North Korea's Secret Weapon? Economic Growth. Rising living standards will limit the effect of sanctions.] Bloomberg, 14 September 2017.}}{{הערה|[http://www.bbc.com/news/business-40932427 China imposes import bans on North Korean iron, coal and seafood] BBC, 15 August 2017.}} בפברואר 2017, לאחר ההתגברות בניסויים בטילים בליסטיים, סין הודיעה שתציית ל[[החלטה 2321 של מועצת הביטחון של האו"ם|החלטה 2321 של מועצת הביטחון]] מספטמבר [[2016]], ותעצור את כל ייבוא ה[[פחם]] מקוריאה הצפונית, המהווה עיקר הייצוא של קוריאה הצפונית.{{הערה|[https://www.forbes.com/sites/sarahsu/2017/08/13/china-has-nothing-to-gain-from-sanctioning-north-korea/#7d40c2a96c97 China Has Nothing To Gain From Sanctioning North Korea] Forbes, August 13, 2017.}} סין הביעה התנגדות להטלת סנקציות כלכליות נוספות שעלולות לפגוע בחברות סיניות שעושות עסקים עם קוריאה הצפונית.{{הערה|[https://uk.reuters.com/article/us-northkorea-usa-sanctions-exclusive/exclusive-u-s-prepares-new-sanctions-on-chinese-firms-over-north-korea-ties-officials-idUKKBN19Y28A Exclusive: U.S. prepares new sanctions on Chinese firms over North Korea ties - officials] Reuters, July 13, 2017.}}
[[קובץ:President Donald J. Trump addresses the 72nd Session of the United Nations General Assembly (37425397952).jpg|ממוזער|300x300 פיקסלים|[[נשיא ארצות הברית]] ה-45, [[דונלד טראמפ|'''דונלד טראמפ''']], ב[[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|עצרת הכללית של האו"ם]]: "אם ניאלץ, נשמיד טוטאלית את [[קוריאה הצפונית]]".]]
בעוד [[סין (אזור)|סין]] מתייחסת למסחר שלה עם קוריאה הצפונית ולאיום הקוריאני על [[ארצות הברית]] כאל נושאים נפרדים, בחודש ספטמבר [[2017]] [[הבית הלבן]] הודיע כי בעקבות ההסלמה בין קוריאה הצפונית לארצות הברית, [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ|טראמפ]] ו[[נשיא הרפובליקה העממית של סין|נשיא סין]] [[שי ג'ינפינג|שי]] סיכמו להפעיל "לחץ מקסימלי" על [[קוריאה הצפונית]] באמצעות "אכיפה נמרצת" של החלטות [[מועצת הביטחון של האומות המאוחדות|מועצת הביטחון]] המטילות סנקציות כלכליות על קוריאה הצפונית.{{הערה|[http://www.bbc.com/news/world-asia-41309774 North Korea says sanctions will accelerate nuclear programme] BBC, September 18, 2017.}}
==== נאום טראמפ בעצרת האומות המאוחדות ====
שורה 104:
* {{דגל|קוריאה הצפונית}} ככל הנראה הניסוי התבצע במנהרה המערבית של אתר הניסויים פונגייה-רי. המנהרה הדרומית הוצפה ב-2012.{{הערה|שם=LT_11}}{{הערה|שם=LT_231}}
* {{דגל|קוריאה הדרומית}} משרד ההגנה של [[קוריאה הדרומית]] העריך את הפיצוץ בעוצמה הנעה בין 6 ל-9 קילוטון TNT.{{הערה|שם=chosun|{{cite news|url=http://english.chosun.com/site/data/html_dir/2013/02/14/2013021400705.html|title=How Powerful Was N.Korea's Nuke Test?|date=14 February 2013|publisher=The Chosun Ilbo|archiveurl=https://web.archive.org/web/20130217042527/http://english.chosun.com/site/data/html_dir/2013/02/14/2013021400705.html|archivedate=17 February 2013|deadurl=no|accessdate=17 February 2013}}}}
* {{דגל|סין}} האוניברסיטה ה[[סין (אזור)|סינית]] USTC העריכה את עוצמת הפיצוץ בסביבות 12.2 קילוטון TNT עם טווח שגיאה של 3.8 קילוטון TNT,{{הערה|שם=הערה מספר 20171011053953:0|{{cite web|url=http://www.51jiwo.com/military/4350.html|title=Chinese underground nuclear test North Korea reached an unprecedented precision measurement|date=19 June 2013|accessdate=14 July 2013}}}} כלומר ייתכן ועוצמת הפיצוץ הגיעה ל-16 קילוטון TNT.
|-
! rowspan="2" |''(4)''
שורה 117:
* {{דגל|קוריאה הצפונית}} [[קוריאה הצפונית]] טענה כי ביצעה ניסוי ב[[פצצת מימן]].{{הערה|שם=הערה מספר 20171011053953:2|{{cite news|url=https://www.theguardian.com/world/2016/jan/06/north-korean-nuclear-test-suspected-as-artificial-earthquake-detected|title=North Korean carries out fourth nuclear test|date=6 January 2016|newspaper=[[The Guardian]]|accessdate=6 January 2016}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20171011053953:3|{{cite news|url=http://thediplomat.com/2016/01/north-korea-tests-nuclear-device-claims-successful-thermonuclear-detonation/|title=North Korea Tests Nuclear Device, Claims Successful Thermonuclear Detonation|last=|first=|date=6 January 2016|work=|newspaper=The Diplomat|accessdate=6 January 2016|via=}}}} טענה זו התקבלה בספק רב בקרב מדענים במערב.
* {{דגל|גרמניה}} המוסד הפדרלי למדעי כדור הארץ של [[גרמניה]], העריך את עוצמת הפיצוץ תחילה בכ-14 קילוטון TNT,{{הערה|שם=BGR2013}} ולאחר מכן בכ-10 קילוטון TNT.{{הערה|שם=BGRJan2016}}
* {{דגל|סין}} האוניברסיטה ה[[סין (אזור)|סינית]] USTC העריכה את עוצמת הפיצוץ בסביבות 11.3 קילוטון TNT עם טווח שגיאה של 4.2 קילוטון TNT,{{הערה|שם=הערה מספר 20171011053953:0}} כלומר ייתכן ועוצמת הפיצוץ הגיעה ל-16.5 קילוטון TNT.
|-
! rowspan="2" |''(5)''
שורה 131:
* {{דגל|ארצות הברית}} מדען הטילים האמריקאי וראש [[המעבדה הלאומית לוס אלמוס]] לשעבר, זיגפריד הקר, העריך שעוצמת הפיצוץ נעה בין 15 ל-25 [[טון TNT|קילוטון TNT]].{{הערה|שם=lat-20170809|{{cite news|url=http://www.latimes.com/world/la-fg-north-korea-nuclear-bomb-20170809-story.html|title=North Korea has made a nuclear weapon small enough to fit on a missile. How worried should the world be?|date=9 August 2017|newspaper=Los Angeles Times|accessdate=18 August 2017}}}}
* {{דגל|גרמניה}} המוסד הפדרלי למדעי כדור הארץ של [[גרמניה]], העריך את עוצמת הפיצוץ תחילה בכ-25 קילוטון TNT.{{הערה|שם=BGRSep2016|[http://www.bgr.bund.de/DE/Gemeinsames/Oeffentlichkeitsarbeit/Pressemitteilungen/BGR/bgr-160909_nordkorea_BGR_kernwaffentest.html?nn=1542132 Nordkorea: BGR registriert vermutlichen Kernwaffentest] – BGR (In German), 9 Sep 2016}}
* {{דגל|סין}} האוניברסיטה ה[[סין (אזור)|סינית]] USTC העריכה את עוצמת הפיצוץ בסביבות 17.8 קילוטון TNT עם טווח שגיאה של 5.9 קילוטון TNT.{{הערה|{{cite web|url=http://seis.ustc.edu.cn/en/201609/t20160909_253323.html|title=North Korea’s September 9 2016 Nuclear Test Location and Yield: Seismic Results from USTC|date=10 September 2016|accessdate=10 September 2016}}}}
|-
! rowspan="2" |''(6)''
שורה 155:
* {{דגל|דרום קוריאה}} לפי [[קוריאה הדרומית]] עוצמת הפיצוץ היא 100 [[טון TNT|קילוטון TNT]].{{הערה|שם=sixthtest|{{Cite web|url=http://english.yonhapnews.co.kr/news/2017/09/03/0200000000AEN20170903002700315.html|title=N. Korea's apparent sixth nuke test estimated to have yield of 100 kilotons: lawmaker}}}}
* {{דגל|נורווגיה}} לפי [[נורווגיה]] 120 קילוטון TNT.
* {{דגל|סין}} האוניברסיטה ה[[סין (אזור)|סינית]] USTC העריכה את עוצמת הפיצוץ בסביבות 108 קילוטון TNT.{{הערה|שם=ustc-yield|{{cite web|url=http://seis.ustc.edu.cn/_s223/2017/0904/c10084a191096/page.psp|title=North Korea's 3 September 2017 Nuclear Test Location and Yield: Seismic Results from USTC|accessdate=4 September 2017|work=Lianxing Wen's Geography|publisher=University of Science and Technology of China}}}}
* {{דגל|ארצות הברית||+}} – 140 קילוטון TNT.
* {{דגל|יפן||+}} – 160 קילוטון TNT.
| |||