משנתו של גרשם שלום – הבדלי גרסאות

שלום עצמו הקדיש לחקר המאגיה והדמונולגיה, ולמקורות בתחומים אלה, מספר מאמרים, שלאחר מותו עודכנו בהתאם להערות שהוסיף בשולי המאמרים, וכונסו בספרו '''שדים, רוחות ונשמות'''.{{הערה|1=שלום, מאגיה יהודית, הנ"ל. באנגלית, הופיעו מאמרים בנושא, בעיקר בספריו '''Jewish Gnosticisim, Merkabah Mysticism and Talmudic tradition''' ו-'''Kabbalah''', המרכז בין היתר את הערכים האנציקלופדים שכתב בנושא ל[[אנציקלופדיה יודאיקה]].}} אסתר ליבס מציינת ששלום נמשך אל התחום "מראשית דרכו ועד סוף ימיו", אם כי "ספק אם היה מסכים לכובד המשקל שניתן לתחום זה במחקר הקבלה היום",{{הערה|1=א. ליבס, אצל שלום, מאגיה יהודית, עמ' 1.}} ונראה כי תשומת הלב שהקדיש לנושא נבעה הן בשל העובדה שחלק מהטקסטים העתיקים ביותר בתורת הסוד היהודית הינם טקסטים מאגיים{{הערה|1=ראו אצל שלום, מאגיה יהודית. ראו גם בספרו '''Jewish Gnosticisim, Merkabah Mysticism and Talmudic tradition''', ובפרט נספחיו.}}, והן בשל העיסוק של מקובלים רבים בתחום זה.{{הערה|1=ראו למשל בחיבוריהם של ראשי המקובלים בספרד, אם כי גם בספר הזוהר עצמו יש תאורים מפורטים על [[מטטרון]] ומלאכים אחרים, ולהבדיל [[הסטרא אחרא]], [[שד (מיתולוגיה)|שדים]] ו[[רוח רפאים|רוחות]], סמאל, לילית ו[[נעמה]] ועוד; לפי שלום, בשונה משיטות מיסטיקה אחרות, המיסטיקה היהודית לא הפרידה הפרדה מוחלטת בינה לבין המאגיה. ראו אצל שלום, המסתורין היהודי, עמ' 233.}}