משנתו של גרשם שלום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור ליעקב שביט
מ קישור פנימי
שורה 53:
ראשוני המקובלים הבחינו בין [[מאגיה]], שנעשית על ידי בעל המאגיה, ללא יראת האל או אהבה אליו, כדי לאלץ אותו או את מלאכיו (ולהבדיל את השדים) לבצע פעולות שמבקש בעל המאגיה שייעשו; לבין פעולות המהוות רק בקשה מהאל להגשמת משאלות (למשל בקשות המצויות בתפילה או אף סיפור [[חוני המעגל]]) או פעולות המתבצעות בהתאם לציווי האל או בשיתוף פעולה עמו (למשל מעשי [[משה]] ב[[יציאת מצרים]]). אף ספר הזוהר נוקט בגישה זו ואוסר, למשל, על שבועה במועל יד.{{הערה|1=יהודה ליבס, '''שדים, רוחות ונשמות''', מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום, בעריכת אסתר ליבס, ירושלים, הוצאת מכון בן צבי, תשס"ד-2004 (להלן: "שלום, מאגיה יהודית"), עמ' 3–7.}} ואולם על אף האיסור החמור לעסוק במאגיה התפרסמו במהלך הדורות חיבורים יהודים בתחום זה.
 
שלום עצמו הקדיש לחקר המאגיה והדמונולגיה, ולמקורות בתחומים אלה, מספר מאמרים, שלאחר מותו עודכנו בהתאם להערות שהוסיף בשולי המאמרים, וכונסו בספרו '''שדים, רוחות ונשמות'''.{{הערה|1=שלום, מאגיה יהודית, הנ"ל. באנגלית, הופיעו מאמרים בנושא, בעיקר בספריו '''Jewish Gnosticisim, Merkabah Mysticism and Talmudic tradition''' ו-'''Kabbalah''', המרכז בין היתר את הערכים האנציקלופדים שכתב בנושא ל[[אנציקלופדיה יודאיקה]].}} אסתר ליבס מציינת ששלום נמשך אל התחום "מראשית דרכו ועד סוף ימיו", אם כי "ספק אם היה מסכים לכובד המשקל שניתן לתחום זה במחקר הקבלה היום",{{הערה|1=א. ליבס, אצל שלום, מאגיה יהודית, עמ' 1.}} ונראה כי תשומת הלב שהקדיש לנושא נבעה הן בשל העובדה שחלק מהטקסטים העתיקים ביותר בתורת הסוד היהודית הינם טקסטים מאגיים{{הערה|1=ראו אצל שלום, מאגיה יהודית. ראו גם בספרו '''Jewish Gnosticisim, Merkabah Mysticism and Talmudic tradition''', ובפרט נספחיו.}}, והן בשל העיסוק של מקובלים רבים בתחום זה.{{הערה|1=ראו למשל בחיבוריהם של ראשי המקובלים בספרד, אם כי גם בספר הזוהר עצמו יש תאורים מפורטים על [[מטטרון]] ומלאכים אחרים, ולהבדיל [[הסטרא אחרא]], [[שד (מיתולוגיה)|שדים]] ו[[רוח רפאים|רוחות]], סמאל, לילית ו[[נעמה]] ועוד; לפי שלום, בשונה משיטות מיסטיקה אחרות, המיסטיקה היהודית לא הפרידה הפרדה מוחלטת בינה לבין המאגיה. ראו אצל שלום, המסתורין היהודי, עמ' 233.}}
 
רבים ממחקריו של שלום דנים בראשי השדים (בילאר, [[סמאל]], [[אשמדאי]] ו[[לילית (מיתולוגיה)|לילית]]) ובנוסחות מאגיות הכוללות שמות אלו ושמות שדים ומלאכים אחרים. במחקרים אלו מנסה שלום לברר את משמעות השמות ולהתחקות אחר מקורותיהם ביהדות, ב[[אסלאם]], ב[[נצרות]] ובבבל הקדומה. ספרות מאגית נוספת אותה חקר שלום עוסקת ב[[גלגול נשמות|תורת הגלגול]] וגורלן של נשמות צדיקים, וכן חיבורים העוסקים ב[[פיזיונומיה|הכרת אופיו]] של אדם וגורלו על פי פניו וידיו (הכרת הפנים וסדרי שרטוטין). במחקריו נשען שלום על ספרי כישוף, מילונים על שדים ומלאכים, ספרי סגולה וקטלוגים מאגיים, שאסף בספרייתו, וכן על ספרי מקובלים, כתבי יד רבים בתחום וכתבי קמיעות.{{הערה|1=א. ליבס, אצל שלום, מאגיה יהודית, עמ' 1.}}