כולם היו בניי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון כתובות באתר "עכבר העיר" (תג) (דיון)
אין תקציר עריכה
שורה 4:
ב[[ישראל]] נכלל כיום המחזה ב[[תוכנית לימודים|תוכנית הלימודים]] של 5 יחידות לימוד ל[[בחינת בגרות|בחינת הבגרות]] ב[[שפה]] ה[[אנגלית]].
 
==רקע לעלילה==
[[ארתור מילר]] כתב את ה[[מחזה]] לאחר שהמחזה הראשון שכתב "[[האיש שהיה לו כל המזל]]" לא הצליח ב[[ברודוויי (תיאטרון)|ברודוויי]]. את "כולם היו בניי" כתב כניסיון אחרון לכתוב מחזה מצליח, טרם ימצא לעצמו עבודה אחרת.
 
מילר שאב את הרעיון המרכזי במחזה, פשעו של האב ג'ו, ממקרה אמיתי: יצרן ייצר וייצא בכוונה תחילה חלקי מטוסים פגומים. אלה כשלו טכנית בשדה הקרב, וגרמו למותם של חיילים רבים. בתו של היצרן סיפרה על מעשיו, הפשע התגלה והיצרן [[משפט (דין)|נשפט]] [[הרשעה|והורשע]] על מעשיו.
 
המחזה מתמודד עם שאלת מוסריותו של אדם (ג'ו), אשר מחליף את אחריותו כלפי החברה כולה באחריות למשפחתו.
שורה 18:
===משפחת קלר===
* '''ג'ו קלר''' - אב המשפחה ובעל מפעל ליצור חלקי מטוסים. כבן 60, אדם כבד בשר, נטול רגישות, איש עסקים מזה שנים רבות. זוכה לאחר שהואשם במשלוח חלקי [[צילינדר (הנדסת מכונות)|צילינדרים]] פגומים עבור מטוסי [[קרטיס P-40 וורהוק|P-40]]. הצילינדרים התפרקו וגרמו למותם של 21 טייסים. במשך שלוש שנים הוא הטיל את האשמה על סטיב דייור, שכנו ושותפו לעסק. אך כאשר האמת יוצאת לאור, ג'ו מצדיק את מעשיו בטענה שהוא עשה זאת למען משפחתו. בסופו של המחזה, הוא בוחר להתאבד בחושבו שכך יעזור למשפחתו להפטר מהכתם שדבק בהם.
* '''קייט קלר''' (מופיעה במחזה בשם "אמא") - אשתו של ג'ו, אשר חיה בידיעה שבעלה אשם, אך מתכחשת לכך. בוחרת להאמין כי לארי, בנה הטייס ש[[נעדר]] במשך שלוש שנים, עדיין חי, ובטוחה כי אן עדיין לא התחתנה משום שהיא ממתינה ללארי.
* '''כריס קלר''' - בנם של ג'ו וקייט, בן ה-32. חזר מ[[מלחמת העולם השנייה]] לאחר שכל חיילי הפלוגה שעליה פיקד נהרגו. התכתב עם אן במשך שנתיים, ובהמשך מזמין אותה לביתם במטרה להינשא לה. אך הם מתמודדים עם קשיים, מפני שקייט מאמינה שלארי עודו חי.
 
===משפחת דיוור===
* '''אן דיוור''' - חברה של משפחת קלר, בת 27. אינה מדברת עם אביה, סטיב דיוור, משום שהיא חושבת שהוא אשם במכירת הצילינדרים הפגומים. הייתה חברתו של לארי לפני שנעלם. אבל כיום היא מקווה שקייט תסכים לנישואיה עם כריס. כאשר אן מגלה שכל השכנים מאמינים שג'ו אשם, והיא מקבלת מכתב בו לארי כתב על כך שהוא רוצה להתאבד בשל מאסרו של אביו. היא מראה לקייט את המכתב כדי שתאפשר לה להתחתן.
* '''ג'ורג' דיוור''' - בן 32, אחיה הגדול של אן. [[עורך דין]] לא מצליח וחסר לקוחות, וחבר ילדות של כריס. בהתחלה האמין, כמו כולם, שאביו הוא האשם היחידי. אך בזמן שביקר את סטיב בכלא הוא מגלה שג'ו דווקא אשם. ומגיע כדי לעצור את נישואיהם של כריס ואן, דבר המהווה זרז לפירוקה של משפחת קלר.
 
===שכנים===
* '''ג'ים בייליס''' - בן 40 בערך, [[רופא]], חבר של משפחת קלר. מרבה לבלות בחצר האחורית שלהם. חולם להיות רופא מחקר אך אינו עושה זאת בשל השכר הנמוך
* '''סו בייליס''' - בת 40 בערך, אשתו של ג'ים, חברה של משפחת קלר. סו מתעמתת עם אן, ובמהלך העימות חושפת בפני אן שהשכנים סבורים כי ג'ו הוא האשם.
* '''פרנק לוביי''' - בן 33, בעלה של אהובתו של ג'ורג'. לא גויס למלחמה כי בכל קריאה הוא לא היה בגיל המתאים. בתחילת המחזה הוא מספר לקייט שלארי חייב להיות בחיים, משום שיום היעלמותו נחשב ליום "הטוב" שלו על פי ההורוסקופ שלו. ודבר זה מחזק את האמונה של קייט שלארי חי.
* '''לידיה לוביי''' - בת 27. הייתה מושא אהבתו של ג'ורג' לפני המלחמה, אך היא נישאה לפרנק במהלך המלחמה, ולשניים שלושה ילדים.
* '''ברט''' - ילד בן 8 שחי בשכונה. מבקר לעיתים קרובות בבית משפחת קלר, ומופיע רק פעמיים במהלך המחזה. ג'ו משחק עם ברט משחק שבו הוא מדמה את מרתף ביתם של משפחת קלר כ[[כלא]], שיש להביא אליו את כל הילדים המדברים בשפה "מלוכלכת".
 
===דמויות נוספות (בלתי נראות)===
* '''לארי קלר''' - בנם של ג'ו וקייט, ואחיו של כריס. טייס קרבי, הנעדר זה שלוש שנים, מאז [[מלחמת העולם השנייה]]. ניהל מערכת יחסים עם אן לפני שנעלם. ובסיום המחזה, אן חושפת מכתב שנכתב על ידי לארי בו הוא אומר שהוא רוצה להתאבד מתוך בושה על מעשה אביו.
* '''סטיב דיוור''' - אביהם של ג'ורג' ואן. היה חברו ועובד במפעלו של ג'ו קלר. אך נשלח ל[[כלא]] לאחר ששלח חלקים פגומים לצבא, דבר אשר ג'ו דרש ממנו לעשות.
* '''גברת דיוור '''- אשתו של סטיב.
 
==העלילה==
המחזה מתרחש באוגוסט [[1946]] באחת ממדינות מרכז [[ארצות הברית]]. במרכזו הגיבור ג'ו קלר, איש עסקים אמריקאי מצליח, שאהבתו למשפחתו היא הדבר החשוב ביותר עבורו. על כן, ג'ו הקריב הכול (ובכלל זה את כבודו) כדי לאפשר למשפחה חיי רווחה ושגשוג.