איטרופיקציה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
{{מחפש מקורות}}
{{שכתוב|נושא=מדעי הטבע}}
'''אֵיטְרוֹפִיקַצְיָה''' (ב[[אנגלית]]: '''Eutrophication'''. '''הַעֲתָרָה''' על פי [[האקדמיה ללשון העברית]])
הדשנים הכימיים וחומרי ההזנה הכימיים מעשירים את מקווי המים וגורמים ל[[פריחת אצות]], במצב הזה מקווה המים מתכסה בכמויות גדולות של אצות
▲הדשנים הכימיים וחומרי ההזנה הכימיים מעשירים את מקווי המים וגורמים ל[[פריחת אצות]], במצב הזה מקווה המים מתכסה בכמויות גדולות של אצות וצובעים את פני המים בצבע ירוק או אדמדם. העלייה בכמות האצות מביאה לעליה בריכוז החומר האורגני הגורם לעליה בריכוז החיידקים המפרקים אותו..
איטרופיקציה נגרמת ב[[מקווה מים|גופי מים]] שבהם יכולות להתפתח אצות. מקור האנרגיה לכל תהליכי החיים הוא קרינת השמש, האצות ומספר חיידקים ([[פיטופלנקטון]]) המטמיעים את אור השמש ובונים תרכובות אורגניות ונקראים "[[אוטוטרוף|יצרנים ראשוניים]]". היצרנים הראשוניים מתים או נטרפים על ידי זאופלנקטון (חיות זעירות) הנטרפים על ידי דגים גדולים וכן הלאה בשרשרת המזון.
שורה 11 ⟵ 10:
כך, כל החיים במקווה המים תלויים בקרינת השמש וביצרנים הראשוניים ובאיזון של שרשרת המזון. עקב הפרשה רבה של חומרים מזהמים המשמשים כמזון ליצרנים הראשוניים, עלול לקרות מצב בו יופר האיזון ועלולה להתפתח תופעה בה ישנה גדילה מהירה מאוד של אצות. עם מותן, האצות מזינות מיקרואורגניזמים במים ומגבירה את פעילותם ואת צריכת החמצן שלהם. תופעה זו גורמת לחוסר בחמצן ול[[עכירות]] גדולה של המים, מאחר שהאצות פורחות בחלק העליון של גוף המים, תופעה אשר עלולה להביא למוות כל היצורים החיים בגוף המים.
ירידה בכמות החמצן המומס במים
== איטרופיקציה בכנרת{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/kineret4-s.htm|כותרת=יציבות ותמורות במערכת האקולוגית של הכנרת והשלכותיהן על איכות המים|אתר=telem.openu.ac.il|תאריך_וידוא=2017-01-16}}}} ==
|