קתדרה (כתב עת) – הבדלי גרסאות

פורמט הכריכה המקורי של קתדרה היה פשוט למדי, וכלל ציור או צילום שכיסה כשני שלישים מהכריכה. שם כתב העת הופיע ב[[גופן]] גדול לרוחב כל חלקה העליון של הכריכה על רקע לבן, או על גבי הציור או הצילום. ב-1996, החל מחוברת 81, עבר כתב העת מתיחת פנים וכריכתו שונתה לגמרי: המצג הגרפי כיסה עדיין רק כשני שלישים מהכריכה, אך החלק העליון נצבע בשחור, ועליו רשימת המאמרים המופיעים בגיליון. משמאל שובץ [[עיגול]] [[כתום]] גדול, ובו שם כתב העת ופרטי הגיליון. החל משנת 2007 גם פורמט זה השתנה, ולעתיםולעיתים נעדרת רשימת המאמרים לטובת ציור על הכריכה כולה.

כ-600 מחברים פרסמו ב"קתדרה" למעלה מאלף מאמרים, מאז הקמתו. המאמרים הנשלחים למערכת עוברים [[ביקורת עמיתים]] בידי מומחים בתחומים השונים, ללא חשיפת שם הכותב. המטרה היא להבטיח את איכותו ורצינותו של המאמר, ולכן הוא נקרא בדרך כלל על ידי שני קוראים, ולעתיםולעיתים אף יותר. חוות דעתם של המבקרים מוצגת בישיבות המערכת, והיא זו שקובעת את דינם לפרסום או לדחייה. מערכת הסינון הקפדנית עוררה יותר מפעם טרוניה של חוקרים שמאמריהם נדחו, חלקם אנשי "יד בן צבי" עצמו. בינואר [[1994]] פרסמה המערכת הנחיות מחמירות לאופן הצגת ה[[ביבליוגרפיה]] במאמרים ב"קתדרה". צעד זה עורר ביקורת נוקבת מצד הסופר [[ס. יזהר]], שראה בכך את "ראשית התדרדרותו של כתב עת חשוב זה". את ביקורתו, שפורסמה בקתדרה בגיליון 71, סיים במילים: "אל יכתיבו ה[[ספרן|ספרנים]] את לשון המחקר ולא עושי ה[[מצבה|מצבות]] את דרכי החיים".{{הערה|1=יזהר סמילנסקי, [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/71189.html 'סלקו את ה"הנחיות למחברים"'], '''קתדרה''' 71 (תשנ"ד), עמ' 189–190. טקסט מלא מאתר [[סנונית (אתר אינטרנט)|סנונית]]}} כך או כך, תהליך ההערכה הקפדני בכתב העת מאפשר קרדיטציה אקדמית לחומר, ופרסום ב"קתדרה" נחשב כמקור ביבליוגרפי מהימן ונחשב.