אמה (ספר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור למשיכה רומנטית
שורה 65:
אמה וודהאוס היא הגיבורה הראשונה של אוסטן שאין לה בעיות כלכליות, ולכן היא ממהרת להצהיר בפני הארייט סמית' שאין לה תמריץ להינשא. זהו הבדל גדול משאר הרומנים של אוסטן, אשר בהם החיפוש אחר נישואים וביטחון כלכלי הוא הנושא העיקרי בסיפור. הרווחה הכלכלית הברורה של אמה היא אחת הסיבות שגורמות לרומן להיתפס כקליל יותר מעבודותיה הקודמות של אוסטן, כמו למשל: "[[על תבונה ורגישות]]" "[[גאווה ודעה קדומה]]". לעומת זאת, אין לשכוח שלג'יין פיירפקס אין [[נכסים מועטים|נכסים]], ואוסטן חושפת בספר גם את הסיכויים הנמוכים של אישה ענייה, יפה ומוכשרת ככל שתהיה, למצוא לעצמה שידוך הוגן.
 
בנוסף לכך, מוכיחה אמה שהיא כביכול חסינה בפני [[משיכה רומנטית]], בניגוד לגיבורות אחרות של אוסטן, כמו למשל מריאן דאשווד ב"על תבונה ורגישות" ואליזבת בנט ב"גאווה ודעה קדומה", אשר נמשכות לגבר הלא נכון לפני שהן מכירות את הגבר המיועד להן. אמה באמת ובתמים מופתעת ואף מגלה דחייה, כאשר מר אלטון מצהיר שהוא אוהב אותה. ההתעניינות הגחמנית שלה בפרנק צ'רצ'יל מייצגת יותר את ההשתוקקות שלה לשמץ של [[דרמה]] בחייה, מאשר התאהבות אמיתית. אמה נכשלת לחלוטין כאשר היא לא מבינה את חיבתם הניצתת של מר מרטין והארייט סמית'; היא מפרשת את השידוך העתידי אך ורק במובנים של ביטחון כלכלי ו[[קריירה חברתית]]. אמה מתפכחת, גם כלפי עצמה וגם כלפי אחרים, כאשר היא הופכת להיות מודעת לאהבתה.
 
למרות ההבדלים שבין אמה וגיבורות אחרות של אוסטן, יש גם כמה קווי דמיון ברורים. רובן נשים צעירות ואינטליגנטיות, שחיות בחברה שבה הנשים תלויות בשידוך הטוב שלהן, כדי להתקדם מעמדית וכדי להתקיים כלכלית. עם כל זאת, בסופו של דבר, הגיבורות של אוסטן אינן מוותרות על האהבה, ומעדיפות את בחירי לבן על ממונם של הגברים המיועדים להן. על אף חיים בקרב משפחה תומכת, נתונות הגיבורות של אוסטן במעגל חברתי עם מנהגים וחוקים שמגבילים מאוד את כוחה ויכולתה של האישה להתפתח, רוחנית וכלכלית, והן נאלצות להתעסק תדיר בבילויים חברתיים ובסיכויי השידוכים שלהן. העיסוק האובססיבי והמסורבל של אמה בשדכנות יכול לבוא כסוג של [[מחאה]] כנגד המרחב הצר של [[זכויות האישה|חיי הנשים]] במעמד האריסטוקרטיה הכפרית, שבקרבו חיה ג'יין אוסטן.