שבר (רפואה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת DSM-IV-TR ל-DSM-5 בתבנית מחלה#
מ replaced: לעתים ← לעיתים באמצעות AWB
שורה 16:
}}
 
'''שבר''' ב[[רפואה]] הוא הפרעה בהמשכיות מבנה [[עצם (אנטומיה)|עצם]] היכולה להיות חלקית או מלאה. שברים מופיעים בעצמות בריאות עקב [[טראומה גופנית]]. לעומת זאת, '''שבר פתולוגי''' עלול להיגרם בעקבות מאמץ נורמלי בעצמות הסובלות מפגיעה בהרכבן, למשל עקב [[דלדול עצם]] (אוסטאופורוזיס), [[ציסטה]], גידול [[גידול שפיר|שפיר]] או [[סרטן (מחלה)|ממאיר]].
 
== סיווג ==
שורה 33:
 
== פתוגנזה של שבר ותהליכי ריפוי ==
בשלושת הימים הראשונים לאחר השבר שנוצר בעצם, נוצרת בסביבת השבר [[המטומה]] שבתוכה שוקעים [[פיברין]] ו[[טסיות דם]]. כתוצאה מהשקיעה, משתחרר פקטור הגדילה PDGF אשר קורא ל[[מקרופאג]]ים. המקרופאגים בולעים את הרקמה ההרוסה, ומשחררים אף הם גורמי גדילה האחראים על יצירה מחדש של עצם. כמו כן מופיעים במקום לויקוציטים - לרבות מקרופאגים ולימפוציטים.
 
במקום השבר עצמו נוצרים תאי [[מזנכימה]] חדשים המהווים את המקור לעצם החדשה. במקביל ליצירת כלי דם חדשים, נוצרת רקמה חדשה וזמנית הקרויה [[קלוס]] (callus). בשלב הראשון מדובר בקלוס רך אשר מכיל רק תאים מתחלקים וכלי דם, אולם לאחר 6 שבועות מדובר בקלוס קשה שמכיל סידן (ועל כן גבס מושם למשך 6 שבועות במרבית המקרים).
 
החל מהשבוע השמיני לאחר השבר מתחיל תהליך עיצוב מחדש - העצם מתעצבת, תהליך גידול התאים נעצר וייצור כלי הדם יורד.
 
ניתן להבחין בקלוס גם שנים לאחר הריפוי- מדובר למעשה בהתעבות או גוש של העצם באזור השבר עצמו. הגורם העיקרי המעודד את יצירת הקלוס הוא ההמטומה הנוצרת כתוצאה משבירת העצם - שטפי דם מקומיים מביאים להצטברות דם בעצם, והם עשירים בגורמי גדילה המביאים לתחילת ייצור הקאלוס. מכאן שניקוז ההמטומה עלול להביא לנזק לתהליך הריפוי ונמנעים מניקוז כל עוד ההמטומה אינה גורמת ללחץ ולכאבים.
 
הקלוס עצמו נוצר על "פיגום" של פיברין אשר מגשר על השבר בשלב הראשון. גשר הקלוס הראשוני נוצר הן כתוצאה מגדילה אנדוכונדרלית במרכז והן כתוצאה מגדילה תוך ממברנוזית בשוליים. הגדילה התוך ממברנוזית, אשר נוצרת עקב הרמת קרום העצם, גורמת לייצור משמעותי של עצם, ולכן לעתיםלעיתים בניתוחים לתיקון שבר בוחרים להכניס מסמר אשר מביא ליציאת מח העצם החוצה לאזור השבר ומרימים את קרום העצם לשם עידוד פעולתו.
לאחר שנוצר גשר הקלוס הוא מתגרם ובו בעת מתרפא קו השבר עצמו. התהליך מסתיים כאשר קו השבר נעלם אך תהליך העיצוב מחדש נמשך.
 
תפקידו של ה[[תחבושת גבס|גבס]] באיחוי שברים הוא קיבוע אשר מפחית תנועה ומונע יצירה של סחוס במקום עצם. קיבוע קשה מדי יביא לירידה ביצירת הקלוס וקיבוע גמיש מדי יביא להיווצרות קלוס רך. בכל מקרה לאחר זמן מה יתחיל שלב ההתגרמות ואז ניתן להסיר את הקיבוע, בין היתר כדאי להעמיס על העצם החדשה כדי שתתפתח בצורה טובה יותר.