הצבת גבולות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מפתח-רשימה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''הצבת גבולות''' הוא מונח המבטא את האופן בו תוחמים בעלי [[סמכות]] את תחום הפעולה של הנתונים לסמכותם. לרוב ההתייחסות בעניין זה היא בהקשר של [[בגרות|מבוגרים]] הקובעים גבולות עבור [[ילד]]יהם או [[תלמיד]]יהם, ובכך מסייעים להם להבחין בין מותר ואסור.
במהלך החיים קביעת הגבולות הופכת לחלק מהגדרת הזהות העצמית של האדם. היא עשויה להיות חיצונית (כלפי אחרים) או פנימית - אדם עשוי להציב לעצמו גבולות, כלומר לבטא [[שליטה עצמית]] פנימית ויכולת ויסות [[דחף (פסיכולוגיה)|דחפים]] פנימיים וגירויים ותסכולים חיצוניים, כגון ריסון עצמי והקשבה לגורמי סמכות.{{הערה|שם=טל|טל, קלודי. (2007). כמה מילים ומחשבות על גבולות בחינוך. הד הגן- ע"א (ד'')', 5-13.}}{{הערה|שם=מאסס|מאסס, מילי. (2004). הגבולות שלהם המחויבות שלנו: על סמכותם ואחריותם של עובדים סוציאליים בתחום יחסי הורים ילדים. מגמות-מ"ג (3), 566-576}}
== מטרות הצבת הגבולות ==
* '''היבט אישי''' - היכולת לשליטה עצמית ודחיית סיפוקים, המועברות על ידי המבוגר המכוון, בהתאם לגיל הילד, עוזרות לו לרכוש נורמות התנהגות מוסריות ויכולת להבחין בין "אסור" ו"מותר" ובין "טוב" ו"רע". הפנמה של אותם ערכים מפחיתה התנהגות אלימה בקרב הילדים ומבנה התנהגות רצויה.{{הערה|שם=דה מלאך|דה מלאך, שחק. (2007). ילד משוחרר ילד ממושמע. בתוך: אור, א, בן אשר, ס (עורכות), המוכר והזר, 307-316.}}{{הערה|שם=פוקס|פוקס שבתאי, אורלי. (2007). גבולות ככלי להתמודדות עם בעיות התנהגות. פנים-(38), 92-100.}}{{הערה|שם=מאסס}} אותם גבולות מאפשרים לילד ללמוד להתמודד במידה מסוימת של ביקורת, מבלי להישבר ומבלי לוותר או להגיב בתוקפנות. הוא אינו מחויב לחשוף את מחשבותיו ורגשותיו, את גופו ורכושו אם אינו רוצה בכך.{{הערה|שם=פוקס}}{{הערה|שם=טל}}
* '''היבט חברתי''' - הצבת גבולות חשובה במסגרת חברתית וחיונית לקיומה, לכן יש צורך בהבנה שהזכויות והגבולות של כל אחד מהצדדים חשובים באותה מידה כלומר, לימוד הילד להציב את גבולותיו והעדפותיו תוך שמירה על גבולות האחר. למשל: לכבד את רצונם של אנשים שאינם רוצים לחשוף את מחשבותיהם, אזהרה מפני גירויים אסורים הנוגדים את הנורמות החברתיות ועוד. כמו כן, הצבת גבולות מקדמת תהליך נוסף של תחושת נפרדות מהזולת ומאפשרת לפרט לבנות יחסים חברתיים טובים ויציבים עם בני אותו גיל לטווח הארוך ולהסתגל למסגרת, לפתח טכניקות של משא ומתן, בקשה ופשרה במקום שקודם לכן היו רק דרישות.{{הערה|שם=פוקס}}{{הערה|שם=טל}}
* '''היבט בית ספרי''' - הצבת גבולות בכיתה מסייעת לסמכות ה[[מורה]] על ניהול מהלך ה[[שיעור]] בצורה שתאפשר לכלל ה[[תלמיד]]ים ללמוד ולמסגרת להתנהל.{{הערה| שרה שמעוני, [[שרית סגל]] וורדה שרוני (1997), "[http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/publish/catalog/Pages/theory/634658753858107705.aspx [[משמעת]] בכיתה: היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים]". [[מכון מופ"ת]]}}
▲* '''היבט חברתי''' - הצבת גבולות חשובה במסגרת חברתית וחיונית לקיומה, לכן יש צורך בהבנה שהזכויות והגבולות של כל אחד מהצדדים חשובים באותה מידה כלומר, לימוד הילד להציב את גבולותיו והעדפותיו תוך שמירה על גבולות האחר. למשל: לכבד את רצונם של אנשים שאינם רוצים לחשוף את מחשבותיהם, אזהרה מפני גירויים אסורים הנוגדים את הנורמות החברתיות ועוד. כמו כן, הצבת גבולות מקדמת תהליך נוסף של תחושת נפרדות מהזולת ומאפשרת לפרט לבנות יחסים חברתיים טובים ויציבים עם בני אותו גיל לטווח הארוך ולהסתגל למסגרת, לפתח טכניקות של משא ומתן, בקשה ופשרה במקום שקודם לכן היו רק דרישות{{הערה|שם=פוקס}}{{הערה|שם=טל}}.
▲* '''היבט בית ספרי''' - הצבת גבולות בכיתה מסייעת לסמכות ה[[מורה]] על ניהול מהלך ה[[שיעור]] בצורה שתאפשר לכלל ה[[תלמיד]]ים ללמוד ולמסגרת להתנהל{{הערה| שרה שמעוני, [[שרית סגל]] וורדה שרוני (1997), "[http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/publish/catalog/Pages/theory/634658753858107705.aspx [[משמעת]] בכיתה: היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים]". [[מכון מופ"ת]]}}. כמו כן, הגבולות מסייעים בשמירה על שלום הילד מפני פגיעה ואלימות בין תלמידים לתלמידים ולבין עצמם{{הערה|שם=פוקס}}.
== ראו גם==
| |||