אלוף בן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ביוגרפיה: תוספת פרטים שהתקבלו מאלוף בן בתכתובת פרטית. |
|||
שורה 24:
נולד ב[[רמת השרון]] ב-[[1965]] בשם '''אלוף בומשטיין''', לעתידה ולמשורר [[אריה סיון]]. הוא נקרא על שם אחיה הצעיר של אמו, {{נזכור את כולם|46731|אלוף (לופי) הורביץ}}, שנהרג ב[[מבצע חץ שחור|פעולת התגמול בעזה]] ב-[[1955]]. שירת ב[[צה"ל]] בחיל [[המשטרה הצבאית]].
החל לעבוד בעבור "[[העיר]]" ב-[[1986]], אז [[עיברות|עיברת]] את שם משפחתו מבומשטיין לבן. בתקופת עבודתו ב"העיר" הפכה כתבה שלו, שנאסרה לפרסום על ידי הצנזורה, על חילופים צפוים בראשות [[המוסד]] לבסיס ל[[בג"ץ שניצר נגד הצנזור הצבאי הראשי]]. בין הכתבות שאר הכתבות שפרסם ב"העיר" ניתן למנות את התחקיר הראשון על הונאת "הפניסה הגרמנית"{{הערה|יסמין גואטה, [https://www.themarker.com/law/1.2594568 מת עו"ד ישראל פרי שהורשע בגניבת כספי עתק מכספי הפנסיה הגרמנית]}}, את הראיון הראשון עם [[עמוס לוינברג]], קצין המודיעין שנשבה במוצב החרמון ומסר לשוביו הסורים את סודות רבים, סיפור גירוש ערביי [[מג'דל]] (אשקלון) בשנת 1950 ותחקיר על הפיכתו של [[הוועד למען החייל]] לארגון כלכלי שמספק שירותים ל[[צה"ל]].
החל לעבוד בעבור "[[העיר]]" ב-[[1986]], אז [[עיברות|עיברת]] את שם משפחתו מבומשטיין לבן. לאחר מכן ב-[[1989]], עבר לעיתון [[הארץ]], שם שימש במגוון תפקידים, ביניהם עורך לילה, כתב תחקירים, ראש מערכת החדשות וכתב לענייני ביטחון. לאחר כשנתיים וחצי שבהן שימש ככתב מדיני וכעורך עמוד הדעות של הארץ, מונה ב-[[1 באוגוסט]] [[2011]], לעורך הראשי של העיתון והחליף בתפקיד את [[דב אלפון]].{{הערה|1={{הארץ||אלוף בן הוא העורך החדש של עיתון "הארץ"|1.1371072|1 באוגוסט 2011}}}} מאמריו התפרסמו בעיתונים בינלאומיים כמו "[[ניו יורק טיימס]]", "[[גרדיאן]]", "[[פוריין אפיירס]]" ו"[[ניוזוויק]]".▼
בשנת [[1989]], עבר לעיתון [[הארץ]], שם פרסם זמן קצר לאחר מכן את פרשת השחיתות של תא"ל [[רמי דותן]] מחיל האוויר. בן עבד בעיתון במגוון תפקידים, בהם עורך לילה, כתב תחקירים, ראש מערכת החדשות וכתב לענייני ביטחון. משנת 1993 עד תחילת 1997 היה כתב מדיני, אז התמנה לראש מערכת החדשות, ושב לתפקיד כתב מדיני ביוני 1999, תפקיד אותו מילא עד סוף שנת 2007. ככתב מדיני סיקר שישה ראשי ממשלה, את [[תהליך השלום הישראלי-פלסטיני|תהליכי השלום עם הפלסטינים]], [[יחסי ישראל-סוריה|סוריה]] ו[[יחסי ירדן-ישראל|ירדן]], [[האינתיפדה השנייה]], [[תוכנית ההתנתקות|ההתנתקות מעזה]], [[מלחמת לבנון השנייה]] ותוכנית השלום של [[אהוד אולמרט]]. בן צפה את כישלון [[ועידת קמפ דייוויד (2000)|פסגת קמפ-דיוויד]] בטור שפרסם ביולי 2000 ערב פתיחתה, אך הודה בטעותו על שלא זיהה את התפנית בעמדתו של אריאל שון לפני שהודיע על תוכנית ההתנתקות{{הערה|[https://www.the7eye.org.il/22523 איך החמצתי את תוכנית ההתנתקות], העין השביעית, 1.11.2004}}.
בשנת 2008 זכה ב"מלגת שיף" כחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי.
▲
החל מ-1 בספטמבר 2017 הוא משמש גם העורך הראשי של [[דה-מרקר]].{{הערה|{{וואלה!|נועה פרייס|הקיצוצים בהארץ: סמי פרץ יעזוב; אלוף בן ישמש כעורך ראשי גם של המרקר|3093347|31 באוגוסט 2017}}}}
נשוי לדנה פלד
== קישורים חיצוניים ==
| |||