צ'ארלס גורדון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סין -> סין (אזור) (תג) (דיון)
מ ←‏סודאן – מושל אקווטוריה: הגהה, קישורים פנימיים
שורה 45:
גורדון חזר לאנגליה ב-[[1865]] ופיקד במשך שש שנים על כוח ההנדסה המלכותי שבנה מבצרים להגנת נהר ה[[תמזה]] ב[[גרייבסנד]] שב[[קנט]]. בתקופה זו הוא גם הקדיש מזמנו לעזרת ילדי העניים של העיר בהקמת [[בית ספר של יום ראשון]], ובמזון ובביגוד שאותם קנה ממשכורתו הצבאית.
 
באוקטובר [[1871]] מונה גורדון לנציג הבריטי בוועדהב{{ה|ועדה האירופאית הבינלאומיתלדנובה}}, שמטרתה קביעת זכויות השיט בשפך ה[[דנובה]], שמרכזה ב[[גאלאץ]]. ב-[[1872]] נשלח גורדון לבחון את מצבם של [[בית קברות צבאי|בתי הקברות הצבאיים]] הבריטים ב[[חצי האי קרים]], וכאשר עבר בדרכו ב[[איסטנבול]] הוא נפגש עם ראש ממשלת [[מצרים]] נובאר פאשה, שהציע לו לעבוד עבור שליט מצרים ה[[כדיב]] [[איסמעיל פאשה]]. ב-[[1873]] הגיעה מהכדיב הצעת עבודה מוגדרת שגורדון נתן לה את הסכמתו לאחר שקיבל את אישור הממשל הבריטי, ולכן הפליג למצרים בתחילת [[1874]]. גורדון מונה לקולונל (אלוף משנה) בצבא המצרי.
 
המצרים הרחיבו את תחום שלטונם דרומה משנות ה-20 של [[המאה ה-19]]. משלחת צבאית מצרית בפיקודו של סר [[סמואל בייקר]] האנגלי נשלחה במעלה [[הנילוס הלבן]] והגיעה ל[[חרטום]] בפברואר 1870 ול[[גונדוקורו]] (ליד העיר [[ג'ובה]] ב[[סודאן]] קרוב לגבול עם [[אוגנדה]]) ביוני 1871. בייקר נתקל בקשיים מרובים והצליח להקים כמה מוצבים לאורך ה[[נילוס]] בלבד. הכדיב ביקש מגורדון שיחליף את בייקר כמושל מחוז [[אקווטוריה]] (השם ניתן למחוז בשל קרבתו ל[[קו המשווה]]). לאחר שהות קצרה ב[[קהיר]] הפליג גורדון לחרטום דרך סַוַכּין שלחוף [[הים האדום]] ובּרְבּר. מחרטום הוא המשיך במעלה הנילוס הלבן לגונדוקורו.