אטיין-ז'ול מארה – הבדלי גרסאות

מכשיריו של מארה הראו באופן גרפי פעולות ותנועות שקשה היה לראותם בעין בלתי מזוינת, ולעתיםולעיתים תנועות שכלל לא היו נגישות לחושים. במקרה השני, אמצעי הרישום אינם משפרים את הראייה האנושית, אלא מייצרים מידע בעל מעמד עצמאי - כלומר, מידע שלא ניתן להעריכו בנפרד ממכשיר הרישום, ולהשוות אותו לידע קודם שמקורו בראייה או במישוש. חוסר התאמה זה בין המידע שהפיק לבין החושים האנושיים הביא את מארה לתפוס את מכשיריו כ"חושים חדשים": "לא רק שמכשירים אלו נועדו לעתיםלעיתים להחליף את הצופה, ובמקרים אלו לבצע את תפקידם בעליונות שאין עליה עוררין; אלא יש להם תחום משל עצמם בו דבר לא יכול למלא את מקומם. כשהעין מפסיקה לראות, האוזן לשמוע, המגע לחוש, או כשחושינו נותנים לנו מראות שגויים, מכשירים אלו הם כמו חושים חדשים בעלי דיוק מעורר השתאות".{{הערה|E. J. Marey, ''La Methode graphique, 108, quoted in J. Ellenbogen, 2012, p. 181}}

למרות הצלחתו לא היה מארה שבע רצון ממצלמת הרובה, משום שהתצלומים שהפיקה היו מעטים וקטנים מדי, ולעתיםולעיתים קשים להבחנה. כמו כן, התגלו בעיות טכניות רבות ודחופות במתקן. עם זאת, רובה הצילום סיפק רישום תנועה שונה מהותית מאלה שסיפקו מכשירי הרישום הגרפיים שפיתח קודם לכן. הרישומים הגרפיים לא יצרו תמונות של התנועות שאותן תיעדו, אלא ביטוי גרפי (לרוב קו) נמשך של תנועה, על-פני פרק זמן מוגדר מראש. המצלמה, לעומת זאת, רשמה בתמונות את הצורה החיצונית של התנועה. המצלמה אמנם לא דרשה מגע עם העצם המצולם, אך זאת במחיר קיטוע התנועה ואובדן הייצוג הרציף, הנמשך וה"נוזלי" שלה. על אף שמצלמת הרובה היוותה פריצת דרך חשובה, היא עדיין לא סיפקה את התוצאה שלה קיווה.

תפיסת הדמיון של התצלום למציאות במחקריו של מארה מזכירה ניסויים מדעיים אחרים שנעשו בעזרת המצלמה באותה תקופה, כגון תצלומי הזהות שיצר [[אלפונס ברטיון]] ו[[צילום מורכב|התצלומים המורכבים]] שיצר [[פרנסיס גולטון]], בהם המצלמה לא מתעדת את מה שהעין ממילא רואה, אלא מייצרת מערכת מדידה ותיוק שמגדירה ומחלצת את זהות המצולם (ברטיון) או מייצרת תצלומים סטטיסטיים שמרכיבים יחד מספר רב של דימויים ליצירת טיפוס אידאליאידיאלי ממוצע (גולטון). מהרגע בו חצה הצילום את סף הראייה, תצלומים הפכו ליותר מאשר תמונות – הם הפכו למידע (data), וככאלו, המידע שבתצלומים אינו נגזר מהשוואתם למציאות, אלא לתצלומים אחרים. יתרה מזו, לאורך מחקריו טען מארה שמצלמותיו מבצעות בעצמן חלק ממטלות ה"חשיבה" שהיו עד כה מנת חלקו של המדען: "הקשיים עליהם נדרשו [[גלילאו גליליי|גלילאו]] או אטווד להתגבר כדי לקבוע את חוקיהם יחסכו בעתיד בכל המקרים המקבילים עבור אלו שישתמשו בכרונופוטוגרפיה למטרותיהם".{{הערה|Marey, History of Chronophotography." in ''Annual Report of the Smithsonian Institution for 1901'', 330-31. Washington, D.C., 1902. Quoted in J. Ellenbogen, 2012, p. 198}} ובמקום אחר טוען כי "מספר גדול של בעיות מכניות שפתרונן בעזרת חישוב יהיה לעתיםלעיתים קשה מאוד להשגה ימצאו את פתרונן דרך יישום הכרונופוטוגרפיה בתנאים מאוד פשוטים"{{הערה|Marey, ''La Chronophotographie'', Paris: Gauthier-Villars, 1899. Reprinted in ''E. J. Marey and Cardiology'', H. A. Snellen (ed.), Rotterdam, 1980, p. 225. Quoted in Ellenbogen, ibid.}} זאת משום ש: "הכרונופוטוגרפיה מספקת מבחינה ניסיונית את הפתרונות לבעיות שלעתיםשלעיתים קרובות קשה מאוד לפתור בעזרת חישוב".{{הערה|Marey, "The Mechanism of the Flight of Birds." ''Nature'' 37 (February 16, 1888): 374. Quoted in ibid.}} אי לכך, מסיק חוקר עבודתו של מארה, ג'וש אלנבוגן: "בהליכים של מארה, הצילום בו זמנית מייצר מידע שאין לו חלק בראייה שלנו, וכן ממלא חלקית את מקומה של עבודת המדען באספקת עיבוד סיסטמי של המידע. [...] מכשיריו של מארה חדלים מלהיות כמו עוד חוש אנושי, והופכים לחושים שרואים במונחים של חוק"{{הערה|Ellenbogen, 2012 p. 193.}}

המידע ושיטות המחקר של מארה אומצו על ידי חלוצים בתחומי ידע רבים, והביאו לעתיםלעיתים לתוצאות משמעותיות. מחקריו על תעופת הציפורים היו בעלי חשיבות לייסוד ה[[תעופה]] באירופה ואמריקה, ובמיוחד עבור ניסוייהם של [[האחים רייט]]. תיאורי התנועה האנושית של מארה עומדים בבסיס המדעי של תוכניות אימון גופני של חיילים ואתלטים. הטכניקות הגרפיות, הכרונופוטוגרפיות והסינמטוגרפיות של מארה אומצו ופותחו בידי פיזיולוגים ופסיכולוגים במטרה ליצור את ניהול העבודה המדעי, שהוביל למהפכה בתפיסת מושג הוצאת העבודה לפועל. בתחום ניהול התעשייה המדעי, אמצעי פירוק ומדידת התנועה האנושית של מארה שימשו ב[[ארצות הברית]] להגברת השליטה על התפוקה והיעילות של כוח העבודה. ולבסוף, מצלמת התנועה שפיתח הייתה גורם מפתח בכינון [[קולנוע|תעשיית התמונות הנעות]].{{הערה|1=M. Braun, ''Picturing Time'', p.xix}}