יהודה ושומרון וחבל עזה – הבדלי גרסאות

'''התושבים היהודים''': מלבד הפלסטינים קיימת התיישבות [[יהודי]]ת, שכינויה הוא מפעל ה[[התנחלות]]. על פי נתוני ה[[למ"ס]] בשנת 2016, נמנו ביהודה ושומרון, 421,000 יהודים. נתון זה אינו כולל כ-300 אלף היהודים המתגוררים בשכונות בצפון ובמזרח ירושלים. וכן כ-60 אלף יהודים הלומדים במוסדות חינוך ביהודה ושומרון, בהן [[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]], [[אולפנה|אולפנות]], [[מכינה קדם צבאית|מכינות קדם צבאיות]] ו[[מכללה|מכללות]]{{הערה|1=[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/231835 עוזי ברוך, "גידול במספר התושבים ביו"ש", אתר ערוץ 7, 15.01.12]}}. כל ההתיישבות היהודית באזור הוקמה אחרי [[מלחמת ששת הימים]] ([[1967]]), אם כי באזור [[גוש עציון]] מדרום לירושלים, באזור צפון ירושלים: עטרות ונוה יעקב, ב[[בית הערבה]] שבצפון ים המלח וב[[כפר דרום]] שברצועת עזה, היו יישובים יהודיים לפני מלחמת העצמאות. במקומות אלו הוקמו חלק מהיישובים הישנים מחדש, והוקמו גם יישובים חדשים. בגוש עציון השתתפו בהקמת היישובים מחדש גם בנים למתיישבים המקוריים, אולם מקימי כפר דרום מחדש אינם בני המתיישבים המקוריים (שהקימו את היישוב [[בני דרום]] בתחומי הקו הירוק). בעיר [[חברון]] הייתה קהילה יהודית לאורך מאות שנים עד אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]], אז הצטמצמה הקהילה מכ-1,400 נפש עד לכ-430. בשנת 1929, ב[[טבח חברון (מאורעות תרפ"ט)]], נרצחו 67 מתושביה על ידי פלסטיניםערבים תושבי חברון. במפקד 1931 נמנו בחברון 131 יהודים, אך לאחר [[המרד הערבי הגדול]] פינו הבריטים את כל יהודי חברון, מלבד משפחה אחת, שהמשיכה להתגורר במקום עד החלטת החלוקה בכ"ט בנובמבר. מלבד היישובים הקהילתיים והכפריים, קיימים ביהודה ושומרון יישובים בעלי אופי עירוני, בהן ארבע [[עיר|ערים]] - [[מעלה אדומים]], [[אריאל]], [[מודיעין עילית]] ו[[ביתר עילית]].