אדריכלות אשורית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לחדר רחצה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 82:
בין הארמונות ומבני השרד שחפר לאוד בדור שרוכין, הוא זיהה כי בכל ארמון מצויות שתי [[חצר פנימית|חצר]]ות גדולות (לפחות). החצר הקדמית גדולה יותר. נוסף על כך יש חצרות קטנים נוספים.
הכניסה אל המבנה נעשתה באמצעות חדר כניסה הממוקם דווקא בפינת החצר הקדמית, במקום צנוע למדי. החצר הקדמית מכונה אצל האשורים באבאנו (babānu), לאמור חצר ה[[שער (מבנה)|שער]]. סביב החצרות סדורים חדרים.
[[קובץ:Assur temple Kar Tukulti.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תוכנית המקדש (מימין) והזיקוראת משמאלו בכר תוכולתי נינורתה]]
שורה 93:
אולם הכס היה הגדול באולמות הארמון או הבניין (במידה שמדובר בארמון שרד לפקיד גבוה כלשהו). אורך אולם הכס של סרגון השני, למשל, עלה על 50 מטרים.
קירות אולם הכס, סביב, עוטרו בתבליטי אבן גדולים. התיאורים המועדפים היו ממלחמותיו וכיבושיו של המלך, וכן תהלוכות של מלכים נכנעים המובאים אליו בשבתו על כסאו.
בקיר הצר השני, שממול לכס, מצוי פתח רחב וממנו יציאה אל חדר מדרגות שעלו אל הגג או קומה שנייה אם הייתה כזו.
שורה 109:
בימי סנחריב שונתה המתכונת לבניית אגף חדר הכס בארמון האשורי. בעוד שבמתכונת הראשונה הכניסה אל חדר הכס הייתה בלתי ישירה, כי על הנכנס בשער חדר הכס היה לפנות שמאלה כדי לראות את פני המלך, כעת נבנה אגף חדר כס בעל כניסה וגישה ישירה אל המלך.
מן החצר הגדולה נפתחו שלושה פתחים אל אולם רוחבי. מי שנכנס לא פנה לצד כלשהו אלא המשיך הלאה.
בארמון סנחריב שבנינוה מצויים שני אגפי חדר כס. האחד במתכונת הראשונה, הקדומה יותר; השני במתכונת השנייה, המאוחרת יותר. אגף הכס של המתכונת השנייה הוא זה שהעובר בקו ישר דרך שלושה אולמות רוחביים הגיע אל חדר קטן שבו נייצב הכס, על הקיר מאחוריו, היה ממוקם התבליט המפורסם המתאר את המצור שהטיל סנחריב על האיש לכיש שבארץ ישראל.
שורה 123:
[[קובץ:Palace of Khorsabad.png|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה לארמון בדור שרוכין]]
בסך הכל ידועים כיום מן התקופה האשורית המאוחרת כעשרים ארמונות ומבני שרד גדולים, שנשתמרו בשלמותם או בחלקם. רק מבנה שרד אחד נחפר בשלמותו (בדור שרוכין: ארמון K). כולם נבנו לפי נוסחה אדריכלית שזוהתה לראשונה על ידי גורדון לאוד וג'פרי טרנר. גם אם נחפר קטן קטע, או שהשתמר קטע קטן, ניתן
הנוסחה האדריכלית הזו מתחילה בארמונות של מלכי הממלכה האשורית החדשה (מ[[אשורנצירפל השני]] ב[[המאה ה-9 לפנה"ס|מאה ה-9 לפנה"ס]]) והיא ממשיכה עד לימיו של [[סנחריב]] (סוף [[המאה ה-8 לפנה"ס]]. בימיו של סנחריב הנוסחה האדריכלית משתנה באופן דרסטי. בארמון סנחריב בנינוה מופיעות שתי הנוסחאות זו בצד זו, אך מימיו של [[אסרחדון]], יורשו של סנחריב, ואילך, ממשיכה הנוסחה החדשה בלבד. נוסחה זו מצויה עדיין בארמונו של המלך האשורי [[אשורבניפל]], והיא ממשיכה אל עבר הארמונות של הממלכה ה[[בבל]]ית החדשה שירשה את זו האשורית המאוחרת, ואפילו אל ארמון [[דריוש הראשון|דריווש]] ב[[שושן (עיר)|שושן]] הבירה של הממלכה הפרסית שירשה את זו הבבלית.
| |||