נובוסליצה – הבדלי גרסאות

בתום מלחמת העולם השנייה נדדו חלק ניכר משרידי הקהילה כפליטים ב[[רומניה]]. חלקם עלו ארצה במסגרת [[ההעפלה|העלייה הבלתי-לגאלית]], וחלקם עלו בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה. רוב רובם של העולים בני נובוסליצה נשלחו עם הגעתם ארצה להתגורר ב[[מעברה|מעברות]]. יוצאי נובוסליצה, שהיגרו לארצות הברית, קנדה ודרום אמריקה לפני המלחמה החליטו, מתוך דאגה לבני עיירתם ניצולי השואה, להקים עבורם שכונת מגורים. הפעילה המרכזית במיזם זה הייתה ח"כ [[חנה למדן]], יוצאת העיירה. בעזרת תרומתו של מרדכי (מקס) פקר, יוצא העיירה תושב [[פרו]], הוקמה ב-1953 שכונה לניצולי השואה מנובוסליצה ב[[רמת השרון]]. במשך שנים נקראה שכונה זו "שיכון פקר". בית הכנסת "יד ושם לזכר קדושי נובוסליצה" שבשכונה נחנך בשנת 1963, ועל קירותיו מונצחים שמות בני משפחותיהם של יוצאי העיירה שנספו בשואה.