מארדר 3 – הבדלי גרסאות

המארדר 3 שירת את צבא [[גרמניה הנאצית]] החל מפיתוחו ב-[[1942]] עד סוף המלחמה באירופה. <br />

מיקומו של המארדר 3 בשדה הקרב הוכתב על ידי יתרונותיו וחסרונותיו. המארדר 3 היה נייד יותר מתותחי נ"ט נגררים ותותח ה-75 מ"מ וה-76.2 מ"מ היו יעילים מספיק לפגיעה ברוב טנקי האויב, מה שהפך את המארדר 3 למשחית טנקים מצוין בשדה הקרב. מצד השני, מיגון תא הלחימה סביב התותח היה דק וקל מאוד ופתוח כלפי מעלה ואחורה (מלבד ה-Sd.Kfz. 138 דגם M), מה שהפך אותו לכלי בעל שרידות קרבית נמוכה מאוד. הפעלת הכלי בטווחים קצרים [[לש"ב|ובלחימה אורבנית]] הייתה עניין מסוכן, הכלי גם היה פגיע להפגזות ל[[ארטילריההפגזה ארטילרית|הפגזות ארטילריות]]. {{ש}}{{ש}}