אומניפוטנטיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
מ סקריפט החלפות (), הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 1:
'''אוֹמְנִיפּוֹטֶנְטִיּוּת''' ([[לטינית]] Omnipotens, מילולית "כל הכוח"), בעברית "יכולת-כול", היא תכונה של מי שיש לו כוח אבסולוטי, בלתי נדלה וללא גבולות. [[דת
ב[[פילוסופיה]] של רוב הדתות המונותאיסטיות בעולם המערבי, תכונת האומניפוטנטיות מיוחסת לאל לצד תכונות רבות אחרות, ביניהן היותו "אל כל-יודע", "אל נוכח בכל", ו"אל מלא רחמים".
שורה 11:
==הגדרת הוגים==
הפילוסוף ה[[נצרות|נוצרי]] בן [[ימי הביניים]], [[תומאס אקווינס]], הכיר בקושי שבהבנת כוחו של האל. אקוינס כתב כי בעוד "שהכול מודים כי האל כול-יכול... נראה שקשה להסביר מה בדיוק מכילה אותה כול-יכולות של האל". בהגות הפילוסופית-דתית, תכונת כול-יכולות האל מובנת בדרך כלל באופן המתיישב עם הגבלות מסוימות בכוחו של האל, זאת בניגוד לציפייה באשר לכוחות [[אינסוף|אינסופיים]]. קיימים דברים שאפילו אל כול-יכול אינו יכול לעשות. [[תאולוג
בעת המודרנית, אימץ הפילוסוף [[ק.ס. לואיס]] עמדה דומה, במהלך עבודתו על [[בעיית הרוע]]. לואיס הולך בדרכו של אקוינס על בעיית הסתירה:
{{ציטוט| תוכן=כול-יכולתו משמעותה הכוח לעשות כול שניתן באופן פנימי, לא לעשות את הפנימי לאפשרי. ניתן לייחס לאל נסים, אבל לא אי-היגיון. אין בכך משום הגבלה לכוחו. אם אתה בוחר לומר 'האל יכול לתת ליצור רצון חופשי ובאותה עת למנוע ממנו רצון חופשי' לא הצלחת לומר דבר על האל; צירופים חסרי משמעות של מילים אינם רוכשים לפתע משמעות רק ורק כיוון שהקדמנו להן את שתי מילים 'האל יכול...' אין זה אפשרי יותר לאל מאשר לחלש שביצוריו להוציא לפועל את שתי האלטרנטיבות המוציאות אחת את השנייה; לא מכיוון שכוחו של האל נתקל במכשול כלשהו, אלא מכיוון שאי-היגיון נותר בגדר אי-היגיון אפילו כאשר אנו מדברים על האל.|מקור=C.S. Lewis, The Problem of Pain, 18
==דחיית תכונת הכול יכולות==
יש המחזיקים באמונה המונותאיסטית אך
דחיית ההשקפה בדבר האומניפוטנטיות של האל נובעת לעיתים משיקולים פילוסופיים או הלכתיים, כפי שיתואר להלן.
שורה 25:
הרעיון נטוע כבר בהצהרתו של [[אפלטון]] ולפיה "קיום הוא כוח" וכך כתב:
{{ציטוט|תוכן=
הצעתי היא שכל דבר שהוא בגדר יש, כשיש בו איזה שהוא כוח לפעול על איזה שהוא דבר אחר, אול להיפעל, אפילו במידה זעומה ביותר ובידי הפעוט שבפועלים, ואפילו רק פעם אחת בלבד. שהנה להבחנת הדברים שיש הריני מציע סימן היכר זה, דהיינו – כוח, ותו לא. |מקור= אפלטון, E247{{הערה|1=כתבי אפלטון, כרך III, סופסטן, עמ' 231. בתרגום יוסף ג. ליבס. הוצאת שוקן, 1975.}}}}
שורה 54:
תהילים, קט"ו, ג'}}
{{ציטוט| תוכן=וַיְהִי אַבְרָם, בֶּן-תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי--הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים.|מקור=
בראשית, י"ז, א'}}
שורה 65:
===פרדוקס הכול-יכול===
{{הפניה לערך מורחב|פרדוקס הכול-יכול}}
ניתן לטעון כי האמונה בכוחו המוחלט של האל מניבה [[פרדוקס
[[אוגוסטינוס]], בספרו [[עיר האלוהים]], טוען כי האל לא יכול לעשות דבר שיעשה אותו לא-אומניפוטנטי:
שורה 73:
==כוח אבסולוטי אל מול פוטנציאל אבסולוטי==
כל הטענות המופיעות מעלה באשר לכול-יכולתו של האל, מבוססות
ניתן לטעון כי אם האל הוא שגורם לגרעין לצמוח לעץ, אזי אלוהים הוא בעל הכוח לצמיחה. אבל אולי האל נתן את כוח הצמיחה לגרעין, בכך שנתן לו פוטנציאל. כך שאלוהים הוא בעל פוטנציאל מוחלט ובעל היכולת להעניק פוטנציאל אבסולוטי. השקפת ה[[פנתאיזם]] ו/או [[פנאנתאיזם]] רואה ביקום/יקומים כגופו של האל ובכך הופך האל לנוכח בכל מקום ובכל דבר. כך שאם אדם עושה משהו, למעשה זהו האל שעושה זאת ואנו איננו אלא כלים בידיו.
|