אומניפוטנטיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
מ סקריפט החלפות (), הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
'''אוֹמְנִיפּוֹטֶנְטִיּוּת''' ([[לטינית]] Omnipotens, מילולית "כל הכוח"), בעברית "יכולת-כול", היא תכונה של מי שיש לו כוח אבסולוטי, בלתי נדלה וללא גבולות. [[דת|דתות]]ות [[מונותאיזם|מונותאיסטיות]] מייחסות בדרך כלל את תכונת הכל יכולות רק ל[[אלוהים|אל]].
 
ב[[פילוסופיה]] של רוב הדתות המונותאיסטיות בעולם המערבי, תכונת האומניפוטנטיות מיוחסת לאל לצד תכונות רבות אחרות, ביניהן היותו "אל כל-יודע", "אל נוכח בכל", ו"אל מלא רחמים".
שורה 11:
 
==הגדרת הוגים==
הפילוסוף ה[[נצרות|נוצרי]] בן [[ימי הביניים]], [[תומאס אקווינס]], הכיר בקושי שבהבנת כוחו של האל. אקוינס כתב כי בעוד "שהכול מודים כי האל כול-יכול... נראה שקשה להסביר מה בדיוק מכילה אותה כול-יכולות של האל". בהגות הפילוסופית-דתית, תכונת כול-יכולות האל מובנת בדרך כלל באופן המתיישב עם הגבלות מסוימות בכוחו של האל, זאת בניגוד לציפייה באשר לכוחות [[אינסוף|אינסופיים]]. קיימים דברים שאפילו אל כול-יכול אינו יכול לעשות. [[תאולוג|תאולוגים]]ים [[נצרות|נוצרים]] מ[[ימי הביניים]] הסבו את תשומת הלב לדוגמאות בסיסיות של הגבלות על כוחו של האל. המשפט "האל יכול לעשות כל דבר" הוא בעל משמעות רק בתוספת ההנחה באשר לתנאי חבוי לפיו "מכאן ניתן להסיק את מושלמותו של הכוח האמתי." תשובה שגורה זו של הוגים שונים מסבירה מדוע קיימות פעולות גשמיות אשר רק בני אדם יכולים לבצען ולא האל, למשל ל[[הליכה|הלך]] על ה[[רגל|רגליים]]יים. פעולות אלה אינן בגדר יתרון שיש לבני אדם בכוחם. פעולות אנושיות כמו הליכה, ישיבה או [[לידה]], אפשריות אך ורק כיוון שקיים פגם בטבע האנוש. היכולת ל[[חטא|חטוא]], לדוגמה, איננה בגדר ביטוי של כוח אלא ביטוי של פגם, או חולשה. בתגובה לשאלות באשר לאל המבצע דברים בלתי אפשריים למוח האנושי (למשל ריבוע העיגול) עונה אקוינס כי "אין דבר שניתן להסיק ממנו סתירה ואשר שייך לתחום הכול-יכולות של האל."{{הערה|1=[http://www.ccel.org/a/aquinas/summa/FP/FP025.html#FPQ25A3THEP1 תומאס אקוינס, סומה תאולוגיקה]}}
 
בעת המודרנית, אימץ הפילוסוף [[ק.ס. לואיס]] עמדה דומה, במהלך עבודתו על [[בעיית הרוע]]. לואיס הולך בדרכו של אקוינס על בעיית הסתירה:
{{ציטוט| תוכן=כול-יכולתו משמעותה הכוח לעשות כול שניתן באופן פנימי, לא לעשות את הפנימי לאפשרי. ניתן לייחס לאל נסים, אבל לא אי-היגיון. אין בכך משום הגבלה לכוחו. אם אתה בוחר לומר 'האל יכול לתת ליצור רצון חופשי ובאותה עת למנוע ממנו רצון חופשי' לא הצלחת לומר דבר על האל; צירופים חסרי משמעות של מילים אינם רוכשים לפתע משמעות רק ורק כיוון שהקדמנו להן את שתי מילים 'האל יכול...' אין זה אפשרי יותר לאל מאשר לחלש שביצוריו להוציא לפועל את שתי האלטרנטיבות המוציאות אחת את השנייה; לא מכיוון שכוחו של האל נתקל במכשול כלשהו, אלא מכיוון שאי-היגיון נותר בגדר אי-היגיון אפילו כאשר אנו מדברים על האל.|מקור=C.S. Lewis, The Problem of Pain, 18 {{הערה|1={{ISBN|0-06-065296-9}}}}}}
 
==דחיית תכונת הכול יכולות==
יש המחזיקים באמונה המונותאיסטית אך יחד עם זאת דוחים את ההשקפה כי האל כול-יכול. כך בזרמים ה[[יהדות קונסרבטיבית|קונסרבטיביים]] וה[[יהדות רפורמית|רפורמיים]] ביהדות וכן תנועות מסוימות ב[[נצרות פרוטסטנטית|נצרות הפרוטסטנטית]]. על פי השקפות אלה האל פועל בעולמו בדרך של שכנוע ולא בדרך של כפייה וכוח. האל בא לידי ביטוי בעולם בדרך של השראה וביצירת האפשרות, אבל לא בהכרח בדרך של [[נס|נסים]]ים או בהפרת [[חוקי הטבע]].
 
דחיית ההשקפה בדבר האומניפוטנטיות של האל נובעת לעיתים משיקולים פילוסופיים או הלכתיים, כפי שיתואר להלן.
שורה 25:
 
הרעיון נטוע כבר בהצהרתו של [[אפלטון]] ולפיה "קיום הוא כוח" וכך כתב:
{{ציטוט|תוכן=
הצעתי היא שכל דבר שהוא בגדר יש, כשיש בו איזה שהוא כוח לפעול על איזה שהוא דבר אחר, אול להיפעל, אפילו במידה זעומה ביותר ובידי הפעוט שבפועלים, ואפילו רק פעם אחת בלבד. שהנה להבחנת הדברים שיש הריני מציע סימן היכר זה, דהיינו – כוח, ותו לא. |מקור= אפלטון, E247{{הערה|1=כתבי אפלטון, כרך III, סופסטן, עמ' 231. בתרגום יוסף ג. ליבס. הוצאת שוקן, 1975.}}}}
 
שורה 54:
תהילים, קט"ו, ג'}}
 
{{ציטוט| תוכן=וַיְהִי אַבְרָם, בֶּן-תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי--הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים.|מקור=
בראשית, י"ז, א'}}
 
שורה 65:
===פרדוקס הכול-יכול===
{{הפניה לערך מורחב|פרדוקס הכול-יכול}}
ניתן לטעון כי האמונה בכוחו המוחלט של האל מניבה [[פרדוקס|פרדוקסים]]ים לוגיים מסוימים. הנה דוגמה פשוטה לכך: האם יכול האל לברוא סלע כה כבד עד שאפילו הוא אינו יכול להרימו? במידהאם ואכןאכן ביכולתו לעשות זאת, אזי הסלע הוא בלתי ניתן להרמה, ובכך גילינו מגבלה בכוחו של האל. אולם, אם אינו יכול לברוא סלע כזה, עדיין אנו נותרים עם תוצאה זהה, דהיינו, מגבלה בכוחו של האל. בעיה זו הובילה את הוגי [[ימי הביניים]] לפיתוח המושג של [[אינסוף]] [[מתמטיקה|מתמטי]] ולהניח את היסודות ל[[חשבון אינפיניטסימלי]]. שילוב של תכונת האומניפוטנטיות יחד עם תכונת ה"כול-יודע" יכולה להניב פרדוקס דומה בשאלה: האם האל יכול לחבר קושיה שלה הוא איננו יכול לתת תשובה?
 
[[אוגוסטינוס]], בספרו [[עיר האלוהים]], טוען כי האל לא יכול לעשות דבר שיעשה אותו לא-אומניפוטנטי:
שורה 73:
 
==כוח אבסולוטי אל מול פוטנציאל אבסולוטי==
כל הטענות המופיעות מעלה באשר לכול-יכולתו של האל, מבוססות כמובן על התפיסה האנושית. במציאות איננו יכולים לראות או לדעת את מעשי האל, ועל כן איננו יכולים גם לדעת את מגבלותיו. כל אלה הן הנחות המבוססות על הידע המועט שיש לנו על האלוהים ועל ההנחה כי חוקי ה[[פיזיקה]] זהים בכל מקום (כולל ב[[יקום מקביל|יקומים מקבילים]], בהנחה שקיימים כאלה). אם חוקי הפיזיקה יכולים להיות שונים באופן בלתי מוגבל במספר בלתי מוגבל של יקומים אחרים, אזי פירוש הדבר שכוחו של האל הוא בלתי מוגבל ביחס לכל היקומים. עוד ייתכן כי קיים משהו "מחוץ" לעולם מרובה יקומים זה ([[נירוואנה]], [[כאוס]], [[כלום]]).
 
ניתן לטעון כי אם האל הוא שגורם לגרעין לצמוח לעץ, אזי אלוהים הוא בעל הכוח לצמיחה. אבל אולי האל נתן את כוח הצמיחה לגרעין, בכך שנתן לו פוטנציאל. כך שאלוהים הוא בעל פוטנציאל מוחלט ובעל היכולת להעניק פוטנציאל אבסולוטי. השקפת ה[[פנתאיזם]] ו/או [[פנאנתאיזם]] רואה ביקום/יקומים כגופו של האל ובכך הופך האל לנוכח בכל מקום ובכל דבר. כך שאם אדם עושה משהו, למעשה זהו האל שעושה זאת ואנו איננו אלא כלים בידיו.