עריץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 85.179.108.252 (שיחה) לעריכה האחרונה של Ilay432 |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 7:
==הבדלים בין משטר טוטליטרי לעריצות ושיטות שליטה==
'''[[משטר טוטליטרי]]'''
'''פולחן אישיות'''
'''בעריצות''' השליט הוא חזות הכל והוא המדינה כשהוא פועל ללא אידאולוגיה נשגבת ומבוהקת סביבו, העריץ מפאר את עצמו כדי לטשטש את השנאה אליו ולהבליט את היותו הדמות שמחזיקה את המדינה ובלעדיו היא תחדל להתקיים או שיקרה בה אסון כבד, ומצייר את עצמו כדמות הרואית שהציל את המדינה מפני חידלון ולמעשה שולט בה מתוך חובה ומתוך מצב של חוסר ברירה, וכך הוא יוצר בהמונים תלות נפשית שמדכאת את יצר השנאה אליו. (למשל ללא קדאפי לוב תתפורר ותחזור למצב של מלחמות שבטים עקובות מדם).
'''אידאולוגיה מול השליט כמגן'''
דוגמה: האידאולוגיה הנאצית מוגשמת כדי להחזיר את הכבוד והטוהר לעם הגרמני, והיא תביא למצב של אוטופיה והתעלות הגזע הארי. [[הגזע הארי]] צריך להשמיד את היהודים מתוך השקפה של תורת הגזע- הם גזע נחות באופן "מדעי", אין להם זכות קיום מתוך תורה שלמה שדוגלת בסולם גזעים וכו', בנוסף לכל אלה המפלגה הנאצית הציגה את עצמה כמי שתגן על העם מפני השתלטות של היהודים על העולם. גם בקומוניזם ישנה אמונה משיחית שהיא דרך החיים היחידה שתביא שוויון וצדק חברתי, וישנה הדגשה שקיימת בתורה זו מחשבה על עשיית צדק ואוטופיה לאנושות שנעה כחלק ממהלך היסטורי שאי אפשר לשנות אותו, ויחד עם כל אלה, היא גם תגן מפני הקפיטליזם והבורגנים ששאופים לשעבד את מעמד הפועלים ולהתנגד לשינוי- כלומר ההגנה היא חלק מתוך אידאולוגיה שלמה.
'''בעריצות''' לעומת זאת, ההגנה היא הצידוק המרכזי ולעיתים קרובות גם היחיד לקיום המשטר שפועל מתוך "מצב חירום" ולא מהגשמת חזון משותף למשל : החונטה הצבאית במדינות דרום אמריקה הצדיקו את עלייתם בכך שהם הכוח היחידי שיכול להגן על היבשת מפני התפשטות הקומוניזם ([[תאוריית הדומינו]]), בעקבות זה שמנגנון האכיפה של המדינה לא חזק מספיק וישנה חובה לתפוס את השלטון, כי אין למנהיג דמוקרטי יכולת לעצור את הקמוניזים בדרכם לשלוט. גם בסוריה ועיראק תפסו השליטים את השלטון מתוך חובה להגן מפני השתלטות המערב, ישראל והאסלאם הקיצוני על המזרח התיכון, וגרסו כי ללא שליטה שלהם המדינה לא תוכל לעצור את הכוחות האלה. בעריצות יש גם מאפיין של צידוק מעמד אריסטוקרטי שמצדיק את היותו שולט: העם נבער, ולא בנוי לדמוקרטיה מתוך גזרת גורל וגם לא יכול להחליט על עתידו ולכן יש להנהיגו באופן נוקשה כדי לשמור עליו ולהובילו, בעוד שבמשטר טוטאליטרי המנהיג נבחר מתוך כך ש"העם מקבל על עצמו" את המנהיג, שבוחר בדיקטטור שישלוט מתוך ידיעה שהוא זה שיביא להגשמת האידאולוגיה ויזכה את העם בגאולה ואושר
חלק מהשליטים העריצים נוהגים להוציא ספרים כגון [[הספר הירוק]] של קאדפי ו[[רוחנמה]] של ספרמורט ניאזוב, ספרים אלה מפרסמים את המשנה הפוליטית של העריץ ומציירים את העריצים כדמויות אב. ספרים אלה אינם אידאולוגיה של ממש, אך הם נועדו להאדיר את פולחן האישיות ולהשביח את מנגנוני השליטה של השליט.
| |||