תאוריית המודרניזציה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עמית אבידן (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
עמית אבידן (שיחה | תרומות) |
||
שורה 4:
==פרטי התאוריה==
===התפתחות===
[[וולט רוסטוב]] התמקד בספרו "שלבים של צמיחה כלכלית: מניפסט לא-קומוניסטי" (1960) בצד הכלכלי של המודרניזציה, וניסה להראות מהם הגורמים שמדינה צריכה כדי להגיע לדרך המודרניזציה. רוסטוב תיאר את תהליך ההתפתחות הכלכלית בצורה אבולוציונית:▼
==== רקע ====
[[דייוויד אפטר]] הדגיש את החשיבות של השיטה הפוליטית ואת ההיסטוריה של ה[[דמוקרטיה]], כשהוא חוקר את הקשר בין [[דמוקרטיה]], ממשל תקין ויעילות לבין מודרניזציה. [[דייוויד מק'קללנד]] ("החברה המצליחה", 1967) ניגש לנושא זה מההיבט הפסיכולוגי, עם תאוריית ה[[מוטיבציה]] שלו, כשהוא טוען שמודרניזציה אינה יכולה להתרחש עד שחברה מסוימת מעריכה את ערך החדשנות, ההצלחה והיוזמה החופשית. [[אלכס אינקלס]] ("להעשות מודרני", 1974) יצר גם הוא מודל דומה של "האישיות המודרנית", שעליה להיות עצמאית, פעילה, מעוניינת במדיניות ציבורית ובעניינים תרבותיים, פתוחה לחוויות חדשות, רציונלית ומסוגלת ליצור תוכניות ארוכות טווח לעתיד. כמה מהחיבורים של [[יורגן הברמס]] גם הם קשורים לתת-התחום הזה.
שלבי התפתחות
==== [[וולט רוסטוב]] ====
▲
* השלב המסורתי, במסגרתו ישנה התנגדות גדולה של החברה המסורתית לחידושים טכנולוגיים. ה[[חיברות]] המסורתי כל כך חזק עד שהפרטים בחברה אינם מוכנים לאמץ דפוסים חברתיים-כלכליים חדשים, ואף לא לתת בידי פרטים אחרים את החופש לאמץ דפוסים אלה. בשלב זה החברות המסורתיות עשירות מבחינה רוחנית, אך הן דלות מאוד מבחינה כלכלית.
* שלב ההמראה, במסגרתו החברה הולכת ומתנערת מכבלי המסורת, ודפוסים חדשים, כגון אינדיבידואליזם, [[חדשנות]] אינדיבידואלית והישגיות מתחילים לתת את אותותיהם. על פי תאוריה זו [[בריטניה]] הגיעה לשלב זה בתחילת [[המאה ה-19]], ו[[ארצות הברית]] כעשרים שנה לאחר מכן. [[תאילנד]] היא דוגמה למדינה אשר בסוף [[המאה ה-20]] נמצאת בשלב זה.
* שלב החתירה לבגרות טכנולוגית, במסגרתו ישנו משק כלכלי פעיל ומגוון, המעודד יתרונות טכנולוגיים. בשלב זה ישנה ירידה ניכרת ברמת ה[[עוני]] המוחלט, וישנם תהליכי [[עיור]] מואצים, [[התמחות]] תעסוקתית, כרסום ב[[קהילה]] ובמסורות המשפחתיות ואינדיבידואליזם הולך וגובר.
* שלב הצריכה ההמונית, במסגרתו הייצור ההמוני מוביל לצריכה המונית. ארצות הברית נכנסה לעידן זה בתחילת המאה ה-20.
=== מאפייני המודרניזציה ===
▲[[דייוויד אפטר]] הדגיש את החשיבות של השיטה הפוליטית ואת ההיסטוריה של ה[[דמוקרטיה]], כשהוא חוקר את הקשר בין [[דמוקרטיה]], ממשל תקין ויעילות לבין מודרניזציה. [[דייוויד מק'קללנד]] ("החברה המצליחה", 1967) ניגש לנושא זה מההיבט הפסיכולוגי, עם תאוריית ה[[מוטיבציה]] שלו, כשהוא טוען שמודרניזציה אינה יכולה להתרחש עד שחברה מסוימת מעריכה את ערך החדשנות, ההצלחה והיוזמה החופשית. [[אלכס אינקלס]] ("להעשות מודרני", 1974) יצר גם הוא מודל דומה של "האישיות המודרנית", שעליה להיות עצמאית, פעילה, מעוניינת במדיניות ציבורית ובעניינים תרבותיים, פתוחה לחוויות חדשות, רציונלית ומסוגלת ליצור תוכניות ארוכות טווח לעתיד. כמה מהחיבורים של [[יורגן הברמס]] גם הם קשורים לתת-התחום הזה.
==ביקורת==
| |||