ויקיפדיה

פיוט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ עיצוב, בעיקר
שורה 1:
'''הפיוט''' הוא שירת קודש שבמקורה נועדה להחליף את נוסח הקבע של ה[[תפילה (יהדות)|תפילות]], בדרך כלל ב[[חגי ישראל ומועדיו|ימים מיוחדים]] (שבתות וחגים) אך גם ב[[יום חול|ימי חול]] ובשמחות. מקור המילה '''פיוט''' בשורש ה[[יוונית|יווני]] ποιητής (יוצר, משורר). הפיוט התפתח החל מסוף תקופת התלמוד ועד ימינו.
 
חוקרים שונים הציעו הגדרות שונות לפיוט. :
 
[[עזרא פליישר]] סוקרסקר את תולדות הפיוט החל מהפייטנות הקדם-קלאסית, פייטנות קלאסית, הפייטנות מזרחית מאוחרת, האסכולה הפייטנית בספרד והאסכולה האיטלקית-אשכנזית ומאפייןואפיין את הפיוט  כשירת קודש שמטרתה לשרת טקסים דתיים ותפילות בבתי הכנסת על ידי שליחי הציבור או מפי הציבור עצמו.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=פליישר, עזרא|שם=שירת-הקודש העברית בימי-הביניים (מהדורה ב' מורחבת).|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=ירושלים: מאגנס.|שנת הוצאה=2007}}}}
 
[[אפרים חזן]] מצייןציין מקוראת יוונימקורה קדוםהיווני -של ποιητήςהמילה, שפירושווטען 'יוצר'שמשמעות ומכאןהמילה עבר הפיוטהתפתחה לציין יצירה שירית בכלל. בתקופה הקדומה (עד למאה ה-16)  היצירה השירית הייתה שירת הקודש בבית הכנסת, והחל מהמאה ה-16 נוצרו גם מסגרות נוספות מחוץ לבתי הכנסת  לשירת הקודש, ומכאן ואילך כוללת המילה 'פיוט' בתוכה את כלל שירת הקודש.{{הערה|שם=הפיוט-מהו|1={{קישור כללי|הכותב=חזן, אפרים|כתובת=http://old.piyut.org.il/articles/529.html|כותרת=הפיוט מהו? הגדרות ותולדות|אתר=הזמנה לפיוט|תאריך=}}}}
 
[[אהרן מירסקי|אהרון מירסקי]] מתייחסהגדיר לפיוטאת הפיוט כשירה עברית שלאחר המקרא ואילך, אשר ניצניה במקרא. המאפיין הבולט של הפיוט שהואהוא מביאהבאת דברים שיש בהם פירוש והסברים למקרא במטרה ללמוד באמצעותם מוסר. הואמירסקי סוקרסקר את התקופות שקדמו לפיוט הארץ ישראלי הקדום במאה החמישית והשישית ומצביעוהצביע על ניצני הפיוט במקרא, השירה לאחר תקופת המקרא והשירה בתקופת התלמוד.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מירסקי, אהרון|שם=הפיוט|מו"ל=ירושלים: מאגנס|שנת הוצאה=1990}}}}
 
סוגי הפיוטים הנפוצים ביותר הם:
 
* ספרותיות
* [[קרובות (פיוט)|קרובות]]
* [[סליחות]]
* [[קינה|קינות]]
 
==היסטוריה==
כבר ב[[תלמוד]] נמצאים קטעי [[שירה]] שסגנונם דומה לסגנון הפיוט. הפייטן הראשון הידוע בשמו הוא [[יוסי בן יוסי]], שחי ככל הנראה ב[[ארץ ישראל|ארץ-ישראל]] ב[[המאה ה-5|מאה ה-5]]. מתקופה זו ואילך הייתה פריחה של יצירה פיוטית בארץ ישראל, כאשר בין חשובי הפייטנים היו [[יניי]] ורבי [[אלעזר בירבי קליר]]. בין החידושים שהונהגו על ידיהם ואשר התקבלו גם בתקופות המאוחרות יותר היו ה[[אקרוסטיכון]] וה[[חריזה]].
 
החל מן [[המאה ה-10]] הופיעו מרכזים חדשים של יצירה פייטנית. המרכז החשוב ביותר שקם היה ב[[ספרד]] וב[[פרובנספרובאנס]] (דרום צרפת). משוררי [[תור הזהב של יהדותיהודי ספרד]] סללו להם דרכים חדשות ביצירתם ודחו כמעט לחלוטין את שיטת הפיוט הארץ ישראלית. ביתר ארצות [[אירופה]] (כגון: צפון [[צרפת]], [[אשכנז]], [[איטליה]], [[יוון]]) ההשפעה הארץ-ישראלית הייתה חזקה יותר והמשיכו ליצור פיוטים בצורות הפיוט הארץ-ישראליות, אם כי נכתבו גם יצירות בהשפעת המרכז הספרדי. חלק מן הפיוטים, בעיקר פיוטי [[סליחות]] ו[[קינה|קינות]], משקפים את תנאי החיים הקשים של [[יהדות אשכנז]], ועוסקים בתיאור הצרות והרדיפות שעברו עליהם. בתקופה זו הפיוטים כבר אינם מחליפים את נוסח הקבע של התפילה, אלא משולבים בתוכו. פיוטים שנכתבו במאות מאוחרות יותר כבר לא שולבו בכלל בתפילה אלא נאמרו בהזדמנויות אחרות, למשל כ[[זמירות ופיוט|זמירות]] ב[[סעודת שבת|סעודות השבת]].
 
== שמות הפיוטים ==
הפיוטים נחלקים לסוגים ושמות שונים, בהתאם למקום שבו נועדו להשתלב בתפילה.
 
=== יוצרות וקרובות ===
הפיוטים המושרים על ידי ה[[שליח ציבור|חזן]] בחזרתו על [[תפילת העמידה]] מכונים "קרובות", ואילו אלו שנאמרים ב[[ברכה|ברכת]] "יוצר אור" שלפני [[קריאת שמע]] נקראים "יוצרות".
 
הקרובות מתחלקות לשני סוגים עיקריים: הקדושתא והשבעתא אשר נובעים מהמנהג הארץ-ישראלי הקדום שלא כלל [[קדושה (תפילה)|קדושה]] בכל [[חזרת הש"ץ]], אלא רק בימים שיש בהם חגיגיות מיוחדת, כגון שבתות וימים טובים. הקדושתא היא אם כן קרובה בעלת מבנה מורכב שנאמרה בחזרת הש"ץ, והכילה מספר רב של פיוטים לשלוש הברכות הראשונות של חזרת הש"ץ. השבעתא היא קצרה בהרבה, נאמרה בחזרת הש"ץ שלא כללה קדושה, והכילה פיוטים לכל שבע הברכות.
שורה 38 ⟵ 37:
* הפיוט ב[[יהדות איטליה|איטליה]] – במאות [[המאה התשיעית|התשיעית]] ו[[המאה ה-10|העשירית]]. המאפיינים העיקריים הם המשכו של הפיוט הקלאסי אך פחות דגש על מדרש ואגדה, ומעבר לרעיונות אישיים וגעגועים לארץ ישראל. פייטנים: [[שפטיה בן אמיתי|שפטיה]], אמיתי ([[אזכרה אלהים ואהמיה|אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה)]].
* הפיוט ב[[יהדות גרמניה|אשכנז]] ו[[יהדות צרפת|צרפת]] – המשכו של הפיוט האיטלקי עם פיתוח מאפיינים ייחודיים בהשפעת נסיבות חיים קשות בגלות, שילוב של [[אוצר מילים]] הלכתי-תלמודי. פייטנים: רבי [[שמעון ברבי יצחק]], רבי [[יוסף טוב עלם]], רבי [[מאיר ש"ץ|מאיר ברבי יצחק ש"ץ]].
* הפיוט [[יהדות ספרד|הספרדי]] - החל מ[[המאה ה-10|המאה העשירית]] בספרד המוסלמית ([[אנדלוסיה]]). התפתחות שירת החול השפיעה גם על שירת הקודש (למשל שימוש ב[[משקל (שירה)|משקל]]), אך היא לא קבלה לחלוטין את כללי השירה הערבית כפי שנמצא בשירת החול. הלשון היא מקראית ונמצא פחות שילוב של מדרש ואגדה. מקום רב ניתן כעת בפיוטים להגות וליחיד ביחסו לאל. סוג זה השפיע על הפיוט בארצות המזרח עד ימינו. פייטנים: [[דונש בן לברט]] ([[דרור יקרא|דְּרוֹר יִקְרא]]), [[שלמה אבן גבירול]] ([[שחר אבקשך|שַׁחַר אֲבַקֶּשְׁךָ]]),[[יהודה הלוי]] ([[ציון הלא תשאלי|צִיּוֹן הֲלֹא תִשְׁאֲלִי]]), [[אברהם אבן עזרא]] ([[כי אשמרה שבת|כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת]]) ועוד.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=חזן, אפרים|כתובת=http://old.piyut.org.il/articles/529.html|כותרתשם=הפיוט -מהו? הגדרות ותולדות|אתר=הזמנה לפיוט|תאריך=}}}}
 
===ביקורת על לשון הפיוט===
משוררי [[תור הזהב של יהדות ספרד|תור הזהב]] הסתייגו מלשון הפייטנים הארצישראליים וממגמת קיצוצן וקיצורן של המילים בכלל. [[אברהם אבן עזרא]] הביע את דעותיו בנושא זה בספרו "שפה ברורה" ובפירושו ל[[קהלת]] (ה, א). ראב"ע ראה בכך ניסיון מלאכותי לכפות על המילים את סד האקרוסטיכון והחרוז. סגנון זה פגם לדעתו בשלמותה וביופיה של שפת הקודש, ולכן היה פסול בעיניו. כדי להדגים את רתיעתו מסגנון זה הציע באירוניה תֶפֶל כתחליף לתפילה.
 
גם אנשי [[תנועת ההשכלה]] ואנשי [[תחיית הלשון העברית]] הקלו ראש בסגנונו של הקליר, הבכיר שבפייטני ארץ ישראל. [[מנדלי מוכר ספרים]] טבע את הפועל "מתאצקוצצים", על רקע הפיוט שנאמר ב[[שבת זכור]] שלפני פורים, [[אץ קוצץ]], כדי ללגלג על סגנונם הסתום - בעיניו - של הפייטנים. [[ביאליק]] כינה את הסגנון "אבני חצץ של אץ קוצץ".
 
בעקבות המחקר שהחל ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] והתגבר ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], בעיקר לאחר גילוי אוצר גדול של פיוטים ב[[גניזת קהיר]], התבררו עושרו ומורכבותו של סגנון הפיוט בכלל ושל סגנונו של הקליר בפרט. מילים רבות שנתחדשו בפיוטיהם של הקליר ושל בני דורו נכנסו אל ה[[עברית]] החדשה.
שורה 49 ⟵ 48:
==סוגי פיוטים==
מקובל לחלק את הפיוטים לסוגים שונים, לפי מיקומם בתפילה, תוכנם או סגנונם. להלן רשימה חלקית של כינויים, לפי סדר א"ב:
{{טורים|
* '''אהבה''' - פיוט שנאמר לפני חתימת "[[ברכות קריאת שמע|הבוחר בעמו ישראל באהבה]]".
* '''אופן''' - פיוט שנאמר לפני הקטע "והאופנים וחיות הקודש" ב[[ברכות קריאת שמע#ברכות שלפני קריאת שמע|ברכת יוצר]].
שורה 66:
* '''[[סליחות|סליחה]]''' - פיוט העוסק בבקשת מחילה על חטאים.
* '''עבודה''' - פיוט המתאר את [[יום הכיפורים בבית המקדש|סדר עבודת הכהן הגדול בבית המקדש ביום הכיפורים]].
* '''עקידה''' - פיוט שעוסק ב[[עקידתעקדת יצחק]].
* '''פזמון''' - פיוט המכיל [[פזמון חוזר]].
* '''פתיחה''' - פיוט הפותח סדר [[סליחות]], לפני אמירת [[שלוש עשרה מידות הרחמים|י"ג מידות]].
שורה 78:
* '''שנייה''' - פיוט המרוכב מבתים של שתי פיסקאות.
* '''תקיעתא''' - פיוט הנאמר בברכות [[מלכויות זכרונות ושופרות]] ב[[תפילת מוסף]] של [[ראש השנה]].
}}
 
==פייטנים מפורסמים==
*[[יהדות ארץ ישראל|ארץ ישראל]]: [[יוסי בן יוסי]], [[יניי]], רבי [[אלעזר הקליר]]
*[[יהדות בבל|בבל]]: רב [[סעדיה גאון]], [[שלמה הבבלי|ר' שלמה הבבלי]]
*[[יהדות מרוקו|מרוקו]] :רבי [[דוד חסין]], רבי [[דוד בוזגלו]], רבי [[חיים שושנה]]
*[[יהדות תימן|תימן]]: רבי [[שלום שבזי]]
*[[יהדות ספרד|ספרד]]: [[דונש בן לברט]], רבי [[יהודה הלוי]], רבי [[שלמה אבן גבירול]], רבי [[אברהם אבן עזרא]], רבי [[משה אבן עזרא]]
*[[יהדות אשכנז|אשכנז]]: [[מאיר ש"ץ|מאיר ברבי יצחק ש"ץ]], [[שמעון בן יצחק]], [[רבנו גרשום|רבנו גרשם]] מאור הגולה,
*[[יהדות איטליה|איטליה]]: רבי [[שלמה הבבלי]], [[שפטיה בן אמיתי|רבנו שפטיה]], [[ר' אמיתי בן שפטיה]], [[ר' אליה בן שמעיה]]
*[[קבלה|מקובלים]]: [[האר"י]], רבי [[ישראל נג'ארה]], [[שמעון לביא|רבי שמעון לביא]], רבי [[אלעזר אזכרי]], [[רבי יוסף חיים]]
שורה 116:
 
==לקריאה נוספת==
* אהרן מירסקי, '''הפיוט - התפתחותו בארץ ישראל ובגולה''', [[הוצאת מאגנס]], תש"ן
* [[אפרים חזן]] וישראל רוזנסון, '''דרושה, פקודה, שקולה: דיוקן ארץ-ישראל בפיוטיה''', [[הוצאת כרמל]], 2014
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 123:
* [http://www.piyut.org.il/articles/529.html הפיוט מהו? הגדרות ותולדות], מאת אפרים חזן, באתר [[הזמנה לפיוט]]
* [http://www.daat.ac.il/DAAT/sifrut/maamarim/reshit-2.htm ראשית הפיוט] - סדרת מאמרים של פרופ' [[אהרן מירסקי]].
* בשמת חזן, [https://toravoda.org.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94כתבה/%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98הפיוט-%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%AAמוזיקת-%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94הנשמה-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AAהיהודית-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%AAבשמת-%D7%97%D7%96%D7%9Fחזן/ הפיוט - מוזיקת הנשמה היהודית], '''[[דעות]]''' 25, שבט תשס"ו – באתר [[נאמני תורה ועבודה]]
* [http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/song/Pages/default.aspx אתר הפיוט והתפילה]
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2291 פיוט] באנצילופדיה יהודית דעת.
* [http://www.toratemet.net/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=157564&depart_id=21292 הורדת פיוטים ממסורת יהודי מרוקו] באתר תורת אמ"ת
* {{פעמים|[[שולמית אליצור]]|לגלגולי החידתיות בפיוט המזרחי – מראשיתו עד המאה הי"ב|59.2(1)|59, אביב תשנ"ד}}
* יאיר הראל, [https://toravoda.org.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94כתבה/%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94עשרה-%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9Dדברים-%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99שהראוני-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9Dהפיוטים-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8יאיר-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%9Cהראל/ עשרה דברים שהראוני הפיוטים], [[דעות]] 30, באתר [[נאמני תורה ועבודה]]
* [http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/song '''אתר הפיוט והתפילה''']{{הערה|אתר הפיוט והתפילה מנגיש מסורות, שירה, תפילה ומוזיקה יהודית בנות אלפי שנים מכל קהילות ישראל. האתר כולל טקסטים, ביצועים, פירושים, סרטונים ומאמרים}} של [[הספרייה הלאומית]] ו[[סנונית (עמותה)|עמותת סנונית]]
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פיוט"