|
==המודל הגאוצנטרי ביהדות==
התפיסה שרווחה בתרבויות העולם השונות לא פסחה אף על היהדות, וניתן למצוא בה ביטויים רבים לתפיסה הגאוצנטרית.
כמה מנהיגי דת יהודיים שומרים על המודל הגאוצנטרי של היקום בהתבסס על פסוקים מהתנ"ך, ופרשנות לדברי הרמב"ם לפיה פסק הרמב"ם שהשמש סובבת סביב כדור הארץ{{הערה|Nussbaum, Alexander (2007-12-19). "Orthodox Jews & science: An empirical study of their attitudes toward evolution, the fossil record, and modern geology". Skeptic Magazine. Retrieved 2008-12-18}}, {{הערה|Nussbaum, Alexander (January–April 2002). "Creationism and geocentrism among Orthodox Jewish scientists". Reports of the National Center for Science Education: 38–43}}. הרבי מלובביץ' הסביר גם שהמודל הגאוצנטרי הוא בר הגנה בעזרת תורת היחסות של איינשטיין, שקובעת כי "כששני גופים בחלל נמצאים בתנועה זה ביחס לזה, ... המדע קובע בוודאות מוחלטת שמנקודת מבט מדעית שני האפשרויות תקפות, כלומר שכדור הארץ סובב את השמש, או שהשמש סובבת סביב כדור הארץ", למרות שהוא גם התייחס לאנשים המאמינים במודל הגאוצנטרי כ-"נשארו בתקופת קופרניקוס" {{הערה|Schneersohn, Menachem Mendel; Gotfryd, Arnie (2003). Mind over Matter: The Lubavitcher Rebbe on Science, Technology and Medicine. Shamir. pp. 76ff.; cf. xvi-xvii, 69, 100–1, 171–2, 408ff. ISBN 9789652930804}}.
ב[[תהלים]] (פרק צ"ו) נאמר "אף תיכון תבל בל-תימוט", פסוק שהתפרש כהוכחה לכך שהארץ עומדת, בנוסף "תולה ארץ על בלימה" (איוב כ"ו, ז') כשהמלה "בלימה" משמעותה "בלי-מה", כלומר – לא כלום. גם הפסוק "דור הולך ודור בא, והארץ לעולם עומדת" בתחילת [[מגילת קהלת]] התפרש באותו אופן, הגם שאפשר להבינו גם במשמעות מושאלת. המשך אותו פסוק, "וזרח השמש ובא השמש, ואל מקומו שואף זורח הוא שם", נחשב כראיה לכך שהשמש מקיפה את הארץ. הגם, שכהמשך הפסוק אפשר להבינו גם במשמעות מושאלת. במיוחד התפרסמו הפסוקים בפרק י' ב[[ספר יהושע]]: "[[שמש בגבעון דום]] וירח בעמק אילון... ויעמד השמש בחצי השמים ולא-אץ לבוא כיום תמים", הנחשבים כראיה לכך שהשמש מקיפה את הארץ.
ספר הזוהר מציין כי: "כל היישוב (כלומר, העולם והאנושות שעליו) - מתגלגל בעיגול ככדור, אלה (כלומר חלקם) מתגוררים למטה, בתחתית הכדור, ואלה למעלה. וכל אלה הבריות - המתגוררים בחלקים השונים של הכדור - שונים בחזותם - בצבעם, בקלסתר פניהם, וכדומה, - מחמת שינוי מזג האוויר, כפי מזג האוויר של כל מקום ומקום. אולם עומדים הם כשאר בני אדם. ועל כן יש מקום בעולם, כאשר אור לאֵלֶּה, חושך לאלה. לאלה יום, ולאלה לילה, יש מקום בעולם שמואר תמיד ולא יימצא בו לילה אלא זמן מועט (כאן הכוונה לאזורים הסמוכים לקטבים - הקוטב הצפוני והדרומי)" {{הערה|ספר הזוהר, ויקרא, דף י', א'}}.
בתלמוד הבבלי ב[[מסכת בבא בתרא]] ([[s:בבא בתרא עד א|דף ע"ד עמוד א]]) מופיע קטע [[אגדה (יהדות)|אגדתא]] שבו [[רבה בר בר חנה]] מניח את סלו באחד מחלונות הרקיע, ובשובו מן התפילה הסל נעלם, ונאמר לו כי עליו לחזור למחרת באותה השעה, שכן גלגל הרקיע הסתובב ("גלגלא דרקיעא הוא דהדר"), ואיתו הסל.
על אף שהמודל הגאוצנטרי מופיע בחישובי לוח השנה לרמב"ם {{הערה|משנה תורה להרמב"ם, ספר הזמנים, הלכות קידוש החודש, פרק יא', הלכה יג'-יד'}} , רוב מוחלט של חכמי היהדות, המקבלים את התאולוגיה של התנ"ך, ומשליטים אותו כחוקים והלכות, לא סוברים שהתנ"ך או הרמב"ם מצווים על אמונה במודל הגאצונטרי {{הערה|Nussbaum, Alexander (January–April 2002). "Creationism and geocentrism among Orthodox Jewish scientists". Reports of the National Center for Science Education: 38–43}}, {{הערה|Rabinowitz, Avi (1987). "EgoCentrism and GeoCentrism; Human Significance and Existential Despair; Bible and Science; Fundamentalism and Skepticalism". Science & Religion. Retrieved 2013-12-01. Published in Branover, Herman}}.
בימי הביניים המאוחרים חוברו מספר חיבורים בעברית שהעבירו את עיקרי התורה המדעית כפי שהתפרסמה באותם ימים בשפות הלועזיות, לטינית וערבית, ובכלל זה פירשו אף את עיקרי המודל הגאוצנטרי יחד עם שאר משנתו של אריסטו.
{{ציטוט|תוכן=[...] חצי כדור הארץ הוא טבוע במימי אוקיינוס, והחצי האחר הוא מגולה לאוויר העולם. [...] אמור מעתה כי "כדור הארץ" הוא בתווך באמצע "כדור השמים". שאם אינו כן יהיה קרוב אליו בפאה אחת ויתרחק ממנו בשאר הפאות ואז היו נראין הכוכבים בפאה הקרובה גדולי העצם יותר מתה שיראו בשאר הפאות, ואנו רואין אותם בכל חלקי השמים בשיעור אחד. אם כן זה יורה שהוא באמצע ממש. [...] וכתבו חכמי המחקר כי זה שהארץ היא באמצע הוא לפי שהשמים מכריחין אותה לזה, לפי שבמסיבתם ובמרוצתם העצומה תמיד סביבה היא נהדפת לה מפניהם מכל צד בשווה, ולכן היא נהדפת לאמצע. [...]|מקור=מאיר אלדאבי, '''שבילי אמונה''', הנתיב השני, השביל השני, וורשה תרל"ד 1874, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43517&st=&pgnum=28 עמ' 28] (פורסם לראשונה בשנת [[1360]])}}
==חזרתו המהוססת של המודל ההליוצנטרי==
|
