רון בן ישי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: די בהופעתם בהערות שוליים |
←ביוגרפיה: אסמכתאות |
||
שורה 33:
בשנת [[1978]] מונה לשליח העיתון "[[ידיעות אחרונות]]" ב[[וושינגטון הבירה|וושינגטון]] ובשנת [[1981]] חזר לשמש ככתב צבאי של הטלוויזיה הישראלית, תפקיד שאותו מילא גם בזמן [[מלחמת לבנון הראשונה]]. בין השנים [[1983]]–[[1985]] כיהן כמפקד [[גלי צה"ל]], ולאחר מכן מונה לפרשן לענייני ביטחון ולכתב למשימות מיוחדות של "ידיעות אחרונות", ובין השאר היה שליח העיתון בוושינגטון בשנים [[1992]]–[[1993]]. במקביל שימש ככתב של השבועון "[[טיים מגזין|טיים]]" וככתב לאירועים ביטחוניים בינלאומיים של [[הערוץ הראשון]], שבו גם ערך, יחד עם [[רם עברון]], את תוכנית הראיונות "[[זה הזמן (תוכנית טלוויזיה, הטלוויזיה הישראלית)|זה הזמן]]". בשנת 1993 ערך תוכנית תחקירים בשם "[[רשת חוקרת]]" ב[[ערוץ 2]]. בשנת [[1995]] חזר להיות הפרשן לענייני ביטחון של "ידיעות אחרונות" ובמקביל כתב השבועון "טיים". במשך שנה אחת, מאמצע 1995 עד אמצע [[1996]] שימש כעורך האחרון של העיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]", ששמו שונה ל"[[דבר ראשון (עיתון)|דבר ראשון]]", בניסיון (שלא צלח) להצילו.
בשנת [[2003]] התמודד על תפקיד מנהל הערוץ הראשון מול [[יוני בן מנחם]], אך לא זכה בתפקיד{{הערה|{{וואלה!|[[ענת באלינט]]|אמנון נדב הסיר מועמדותו לניהול ערוץ 1|399698|12 ביוני 2003}}}}. בשנת [[2004]] מונה ל[[יועץ תקשורת]] ל[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[משה קצב]]{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|רון בן ישי מונה ליועץ תקשורת של קצב|1.976505|24 ביוני 2004}}}}. ביולי [[2005]] עזב את תפקידו כיועץ הנשיא, על מנת להשתלב בסיקור [[ההתנתקות]]{{הערה|{{גלובס||העיתונאי רון בן ישי פורש מתפקיד יועץ התקשורת לנשיא וחוזר לפעילות עיתונאית|932955|11 ביולי 2005}}}}. ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], כותב בן ישי באתר [[ynet]].
בשנת [[2018]] הוכרז כחתן פרס ישראל לתקשורת לשנת תשע"ח. בנימוקי ועדת הפרס נאמר שהוא יוענק לבן-ישי "על סיקור ביטחוני, צבאי ובינלאומי מעמיק ואמין, תוך גילוי אומץ לב, במשך עשרות שנים"{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו|פרשן ynet רון בן ישי הוא חתן פרס ישראל לתקשורת|5139877|1 במרץ 2018}}}}.
| |||