תאודור מומזן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ←‏ביוגרפיה: תקלדה
שורה 27:
רק כאשר הגיע מומזן לגיל 17, בשנת [[1834]], החל לקבל חינוך פורמלי, כאשר החל ללמוד, יחד עם אחיו טיכו, ב[[גימנסיה]] שבעיר [[אלטונה]], בזכות מלגה שקיבלו. בשנותיו בגימנסיה התבלט מומזן בלימודיו, והרחיב את הידע שלו בספרות עתיקה ובספרות [[צרפת]] ו[[אנגליה]]. מומזן השתתף באופן פעיל ב[[אגודה מדעית]] שהקימו תלמידי הגימנסיה ואף שימש בה כמזכיר ויושב ראש. באפריל [[1838]] סיים מומזן את לימודיו בגימנסיה, ובאותה שנה נרשם ללימודי [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת קיל]]. מומזן הצטיין בלימודיו והרחיב את ידיעותיו ב[[המשפט הרומי|משפט הרומי]] ובהיסטוריה של רומא. בין העבודות שחיבר בשנות לימודיו ניתן למנות את מחקרו על ה[[טריבון|טריבונים הארארים]], עבודה על "השבטים הרומים מבחינה מנהלתית" (''De romische tribus in adminsitarativer beziehung'') ועבודתו על "האגודות הרומיות" (''de collegiis et sodalieiis romanorum'').
 
בשנת [[1843]] סיים מומזן את לימודיו האקדמאים, וקיבל תואר דוקטור למשפטים בציון המקמסימליהמקסימלי. עבודת הדוקטורט שלו (''ad legem de scribis et viatorebus at de autoretade'') זכתה להערכה רבה מצד מוריו ומצד חוקרים בתוך ומחוץ לגרמניה. לאחר סיום לימודיו החל ללמד מומזן בבית ספר לבנות ב[[המבורג]] כמורה ל[[לטינית]], [[ספרות]] גרמנית וצרפתית, [[היסטוריה]] כללית ו[[גאוגרפיה]]. במקביל החל לכתוב מאמרים מדיניים ו[[מבקר אמנות|ביקורות]] תיאטרון לעיתונים המקומיים. בשנת [[1848]] קיבל מומזן מלגה לשנתיים מטעם הממשלה הדנית לשם מחקר מדעי. מומזן עזב את גרמניה, במטרה לחקור [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] לטיניות ב[[איטליה]]. בדרכו לאיטליה עבר ב[[פריז]] שם בא במגע עם מספר היסטוריונים צרפתים.
 
תחנתו הראשונה באיטליה הייתה [[פירנצה]], שם עסק בעיקר במחקר על מכתבי [[קיקרו]]. מפירנצה הגיע מומזן ל[[רומא]], שם התקבל על ידי המכון [[ארכאולוגיה|הארכאולוגי]] הגרמני במקום, ועבד לצד חוקרים גרמנים בולטים נוספים, כגון חוקר ה[[אפיגרפיה|אפיגראפיות]] [[וילהלם הנצן]]. במהלך שהותו ברומא החל מומזן לפרסם מאמרים בקצב הולך וגדל תחת חסות המכון. באותה תקופה גם נחשף מומזן להשפעתו של החוקר [[בארטלומיו בורגסי]] מ[[סן מרינו]], ששיטות העבודה החדשניות שלו בתחומי האפיגרפיה וה[[נומיסמטיקה]] (חקר [[מטבע]]ות) נחשבו בעיני מומזן למושלמות. מומזן ראה בבורגסי מורו ורבו, ואף חשף בפניו את תוכניתו רחבת היריעה לקבץ את כל הכתובות הלטיניות באוסף מקיף אחד ("[[אוסף הכתובות הלאטיניות]]"). מומזן החל לעבוד על אוסף זה באיטליה, לצד כתיבת מחקרו "הכתובות הלטיניות של ממלכת נאפולי". כמו כן ניצל מומזן את שהותו באיטליה להעמיק את לימודיו בחקר הניבים של עמי איטליה התחתית.