מעבר נוגה על פני השמש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת קישור לאתר youtube לתבנית תבנית:יוטיוב (תג) (דיון) |
מ replaced: למרות ש ← אף על פי ש באמצעות AWB |
||
שורה 1:
[[קובץ:Venustransit 2004-06-08 07-44.jpg|ממוזער|250px|שמאל|אפקט הטיפה השחורה - מעבר נוגה על פני השמש ביוני 2004]]
[[קובץ:Venus transit 2012 animation.gif|שמאל|ממוזער|250px|אנימציה ממוחשבת המדמה את מעבר נוגה על פני השמש ב[[מרכז אירופה]], יוני 2012]]
'''מעבר נוגה על פני השמש''' (או '''הטרנזיט של נוגה על פני השמש''') מתרחש כאשר [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[נוגה]] עובר בין [[כדור הארץ]] ו[[השמש]]. ב[[מעבר (אסטרונומיה)|מעבר]] זה, כוכב הלכת נוגה מכסה חלק קטן מפני השמש כפי שהם נצפים מכדור הארץ. נוגה נראה במהלך המעבר כדיסקה אפלה קטנה, אשר נעה על פני השמש. מישכו של המעבר הוא כמספר שעות - המעבר שאירע בשנת [[2004]] נמשך כשש שעות{{הערה|1=תיאור המעבר ב [http://learn.snunit.k12.il/galim/news/upload/venus/venus.html אתר סנונית]}}. במובנים רבים, מעבר נוגה על פני השמש דומה ל[[ליקוי חמה]]: המשותף לשניהם הוא התלכדות של גוף שמימי כלשהו עם הקו שבין כדור הארץ לשמש. אולם, להבדיל מליקוי חמה, בו [[הירח]] מסתיר חלק ניכר מפני השמש, במעבר זה רק חלק זעום מפני השמש מוסתר על ידי נוגה. על אף שקוטרו של נוגה גדול פי ארבעה מזה של הירח, הוא מרוחק יותר מכדור הארץ, ועל כן גודלו הנראה קטן יותר. לפני עידן ה[[לוויין|לוויינים]] ומחקר ה[[חלל]], נעזרו מדענים בתצפיות במעבר נוגה על פני השמש ובשיטת ה[[פרלקסה]] כדי לחשב את מרחק כדור הארץ מהשמש.
מעברי נוגה על פני השמש הם בין התופעות האסטרונומיות הניתנות לחיזוי הנדירות ביותר. המעברים מתרחשים בזוגות, כשבין כל זוג מעברים מפרידות שמונה שנים. בין שני זוגות יש רווח של 121.5 או 105.5 שנים. משך המחזור הכולל הוא 243 שנים. המעבר הקודם למעבר שהתרחש בשנת 2004 היה בשנים [[1874]] ו-[[1882]]. המעבר שאחריו, התרחש ב-[[6 ביוני]] [[2012]]. המעבר התחיל עוד לפני הזריחה מישראל והיה באמצעו בשעת הזריחה בישראל. הצפייה התאפשרה מישראל מהזריחה ועד כשעתיים לאחריה.
שורה 9:
==הצטלבות גרמי השמיים==
[[קובץ:Transit diagram angles.png|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של מעבר נוגה על פני השמש ושל הזווית בין מישורי הסיבוב של כדור הארץ ונוגה]]
הצטלבותם של השמש, נוגה וכדור הארץ על ישר אחד היא תופעה נדירה ביותר. עובדה זו נובעת מכך שמישורי הסיבוב סביב השמש של שני האחרונים אינם מתלכדים. מישור הסיבוב של נוגה את השמש יוצר זווית של כ-3.4° עם מישור הסיבוב של כדור הארץ סביב השמש - [[מישור המילקה]]. הנטייה הזו גורמת לנוגה להיראות "מעל" או "מתחת" לשמש. המעברים נצפים כאשר שני כוכבי הלכת מצויים באותה העת על ישר החיתוך שבין מישורי הסיבוב שלהם. מכדור הארץ, נוגה עשוי להיראות במרחק זוויתי של עד 9.6° מהשמש - כלומר הזווית שנוצרת בין נוגה, צופה בכדור הארץ והשמש יכולה להגיע ל-9.6°. משום שהגודל הזוויתי של השמש הוא כחצי מעלה, נוגה עשוי להיות במרחק של כ-18 קוטרי-שמש מהשמש.
מעברי נוגה על פני השמש מתרחשים במחזוריות של 243 שנים. במחזור שכזה מתרחשים ארבעה מעברים: בין המעבר הראשון לשני מפרידות 8 שנים; בין המעבר השני לשלישי מפרידות 121.5 שנים; בין השלישי לרביעי מפרידות 8 שנים נוספות. המעבר החמישי (הראשון במחזור הבא) מתרחש בחלוף 105.5 שנים. אורך המחזור של מעברי נוגה על פני השמש הוא 243 שנים משום ש-243 מחזורים של כדור הארץ ביחס לכוכבי הרקע (365.25636 ימים - מעט יותר מ[[שנה טרופית]]) הם 88757.3 ימים, ו-395 מחזורים של נוגה ביחס לכוכבים (224.701 ימים) הם 88756.9 ימים. לכן, אחרי פרק זמן של 243 שנים, כדור הארץ ונוגה נמצאים כמעט באותו מקום ביחס למסלוליהם.
קיימות תבניות נוספות אפשריות להופעת המעברים מלבד התבנית של 105.5, 8, 121.5 ו-8 שנים בין מעבר למעבר ב-243 שנים. בשל ההסטה הקלה בין הזמן הדרוש לנוגה להגיע לנקודת ההצטלבות ובין הזמן שדרוש לכדור הארץ להגיע לנקודה זו, בעבר הייתה התבנית שונה במקצת. לפני שנת [[1518]], מעברים התרחשו כל 8, 113.5 ו-121.5 שנים. לפני שנת 546, בין כל שני מעברים הפרידו 121.5 שנים. התבנית הנוכחית תמשך עד שנת 2846, ואז תוחלף בתבנית של 105.5, 129.5 ו-8 שנים. כלומר, אורך המחזור של 243 שנים נותר קבוע, אך מספר המעברים וההפרש ביניהם משתנה עם הזמן.
שורה 17:
==תצפיות מודרניות==
[[קובץ:VenusTransitVermeer.png|שמאל|ממוזער|250px|שימוש במעברי נוגה על פני השמש למדידת פרלקסה]]
העניין המדעי העיקרי שבמעברי נוגה על פני השמש הוא לשם מדידת גודל [[מערכת השמש]] על ידי שימוש בשיטת ה[[פרלקסה]]. הטכניקה מבוססת על מדידת הבדלים קטנים בהתחלת המעבר, כפי שהם נצפים מנקודות רחוקות על פני כדור הארץ. על ידי מדידת המרחקים בין הצופים על פני כדור הארץ, ניתן לחשב את המרחק בין כדור הארץ לשמש ולנוגה, באמצעות שיטת ה[[טריאנגולציה]]{{הערה|1=דר. אדמונד האלי - [http://sunearth.gsfc.nasa.gov/eclipse/transit/HalleyParallax.html דרך למדידת פרלקסת השמש]}}.
אסטרונומים במאה ה-17 הצליחו לבטא את המרחק של כל כוכב לכת מהשמש (באמצעות [[חוקי קפלר]]), ביחס למרחק למרחק כדור הארץ מהשמש (כלומר, ב[[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]]). אולם, הערך המוחלט המדויק של היחידה האסטרונומית ושל המרחקים הללו לא היה ידוע עדיין.
הראשון שחזה בהצלחה את מעבר נוגה על פני השמש היה [[יוהנס קפלר]] בשנת [[1631]]. מעבר זה לא נצפה, משום שמדידותיו של קפלר לא היו מדויקות די הצורך, והוא לא ידע כי אותו מעבר לא נראה מרוב חלקי [[אירופה]].
[[קובץ:JeremiahHorrocks.jpg|ימין|ממוזער|250px|ג'רמיה הורוקס בתצפית הראשונה במעבר נוגה על פני השמש, 1639]]
הראשון שצפה במעבר נוגה על פני השמש היה [[ג'רמיה הורוקס]]. הורוקס צפה במעבר מביתו שליד [[פרסטון]] שב[[אנגליה]] ב-[[4 בדצמבר]] [[1639]] ([[24 בנובמבר]], לפי [[הלוח היוליאני]]). עמיתו, [[ויליאם קראבטרי]], צפה אף הוא במעבר מ[[מנצ'סטר]]. לפי תחזיותיו של קפלר, כוכב הלכת נוגה יחלוף על פני השמש ב-1631, ושוב ב-1761. הורוקס בדק את חישובי המסלול של נוגה ש[[יוהנס קפלר|קפלר]] חישב, תיקן אותם, ומצא שמעברי נוגה אמורים להתרחש בזוגות של 8 שנים. מכאן הניח הורוקס שהמעבר הבא יתרחש ב-[[1639]].
בשנת [[1761]] צפה [[מיכאיל לומונוסוב]] במעבר נוגה על פני השמש ממצפה הכוכבים של [[סנקט פטרבורג]], ומצא כי יש לנוגה [[אטמוספירה]]. לומונוסוב צפה ב[[שבירה|שבירת]] קרני האור במעבר נוגה על פני השמש. הוא שיער כי הגורם להופעת טבעת אור על פני דמות השמש לפני תחילת המעבר הוא קיום [[אטמוספירה]] [[גז]]ית בנוגה.
במעברי נוגה על פני השמש בשנים 1761 ו-1769 גודלה של ה[[יחידה אסטרונומית|יחידה האסטרונומית]] נמדד בדיוק רב, באמצעות שיטת הפרלקסה. מדידת מרחק כדור הארץ מהשמש היה יעד [[אסטרונומיה|אסטרונומי]] חשוב במשך מאות שנים. הרעיון למדידת מרחק כדור הארץ מהשמש באמצעות הפרלקסה של נוגה הוצע לראשונה על ידי ג'יימס גרגורי בשנת [[1663]]. משלחות בינלאומיות רבות נשלחו לרחבי העולם לשם צפייה במעברים הללו. היה זה שיתוף פעולה מדעי-בינלאומי ראשון מסוגו; מדענים ממדינות [[אירופה]] השונות נסעו ל[[סיביר]], [[נורווגיה]], [[ניופאונדלנד]] ו[[מדגסקר]]. רוב המשלחות צפו לפחות בחלק מהמעבר, אך המדידה המוצלחת ביותר נעשתה על ידי [[ג'רמיה דיקסון]] ו[[צ'ארלס מייסון]] ב[[כף התקווה הטובה]]. במעבר של 1769, שמונה שנים מאוחר יותר, נסעו מדענים ל[[מפרץ הדסון]], ל[[באחה קליפורניה]] (שהייתה אז בשלטון ספרדי) ולנורווגיה. משלחת נוספת (שכללה את [[צ'ארלס גרין]]) נשלחה ל[[טהיטי]], בראשותו של קפטן [[ג'יימס קוק]] - שיצא אז למסעו הראשון. האסטרונום ה[[צ'כיה|צ'כי]] כריסטיאן מייאר, הוזמן על ידי [[יקטרינה הגדולה]] לצפות במעבר נוגה ב[[סנקט פטרבורג]]. מסעו הכושל של [[גיום לה ז'נטיל]] ל[[הודו]] כדי לצפות במעבר, זכה לפרסום בשל כך שלא הצליח לצפות באף אחד משני המעברים ובשובו לביתו אחרי העדרות של 11 שנים גילה שהוכרז כמת ואיבד את רכושו, את משרתו ואת אשתו.
| |||