|
המלחמה היא שילוב ומיצוי של מספר תהליכים בארץ ישראל ומחוצה לה. היא המבשרת על תקופה חדשה, [[אחרית הימים]], במהלכה יגיע [[ימות המשיח|מלך משיח]]{{הערה|בהתאם לרמה המוסרית של בנ"י (ראו [[משיח שבכל דור]])}} והתחזקות מוסרית. מטרת המלחמה היא שמירה על קדושת שם ה' בפני עמו ובפני אומות העולם, שנפגעה בשל הידרדרות מוסרית בקרב בנ"י.{{הערה|ראו לדוגמה עמוס פרק ה, 6-15, יחזקאל לו 23}} בעת הגלות יחולל שם ה' לנוכח כוחו הרפה.{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|לו|כ}}}} על כן מחליט הבורא לפעול למען קדושת שמו שלו,{{הערה|שם, פסוק 23}} להביא ל[[שיבת ציון]] ולהתחיל תהליך טיהור של בני העם, עד שאלו יזנחו את דרכיהם הרעות.{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|לו|ג|לא}}}} במהלכו תפרוץ רעה נוספת מהצפון.
קשה להבין מהכתוב את סדר אירועי אחרית הימים. כנראה שבתום המלחמה, יופצו [[שבע מצוות בני נח|שבע המצוות בהם הצטוו בני נח]] והעם יתחזק מוסרית, בין היתר כנראה בשל איחוד העם סביב אירועי המלחמה.{{הערה|הרי בעיות מוסר תמיד נקשרו למלחמת אחים והעם מלוכד הוא אחד מסממני [[ביאת המשיח]], {{תנ"ך|יחזקאל|לז|כב}}}} בורא עולם ימחק את שמות העצבים,{{הערה|הפרשנות שנויה במחלוקת או אלו הגורמים עצב או מעצבי עבודה זרה או הגורמים לאדם לעבוד עבודה מאומצת.הרחבה ניתן למצוא ב[http://tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/ecb.html אתר תורה]}} נביאי השקר ו[[יצר הרע]].{{הערה|{{תנ"ך|זכריה|יג|ב}}}}
===בעיות בהנהגה===
יחזקאל תיאר את התקופה לראשית שואה,{{הערה|שואה כדברי {{תנ"ך|יחזקאל|לח|ט}}}} כתקופה בה מנהיגי ישראל, [[רועה|רועי]] העם, זוכים לשכרם על עמלתם אולם הצאן (העם) שכחו לרעות.{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|לד|ב|י}}}} לפיכך הצאן מתחיל להתפזר שוב מחדש ואנו נסוגים חזרה אל הנסיבות שהובילו לחורבן בית שני כנגד תהליך [[שיבת ציון]]. בהיעדר מוסר, אח פוגע באח עד לכדי מצב בו העדר כולו הופך לטרף בידי {{ציטוטון|כָל-חַיַּת הַשָּׂדֶה}}.{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|לד|ה}}}} חברה הנשלטת בידי {{ציטוטון|הַשֹּׁאֲפִים עַל-עֲפַר-אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים}}{{הערה|{{תנ"ך|עמוס|ב|ז}}}} חפצים למצוא דרכים נוספות לגזול את העני וגורמים לו לסור מדרך הישר מפני שהתהליכים האלו מזינים זה את זה. מצד אחד, האדם חושק לשרוד בחיים ומנגד ההצלחה בחיים נעשית על גבם של "הָאֹבֶדֶת", "הַנִּדַּחַת" ו"הַחוֹלָה".{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|לד|ד}}}} התהליך הרסני מעודד לשלוח רעה חדשה מהצפון (ולפיכך אסור לייחל לבוא מלחמה) אך הפעם מחליט בורא עולם כי נמאס לו מהנהגה הכושלת{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|לד|ט|יב}}}} ולכן הוא עצמו ייקח את הפיקוד על עמו וייחשף {{ציטוטון|יוֹם עָנָן, וַעֲרָפֶל}}.{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|לד|יב}}}}
====שבעים הרועים של בני ישראל====
מלחמת גוג ומגוג מוזכרת לראשונה בספר [[במדבר]] ומתקשרת לבעיה עם ההנהגה והעם. {{ציטוטון|וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים}}{{הערה|שמו לב ל[[כ|כף]] ה[[דמיון]], {{תנ"ך|במדבר|יא|א}}}} בשל המחסור בבשר.{{הערה|כחלק מהתבדלות בנ"י נאסרו מנטילת בשר וחיו על נוזל מזין. להרחבה ראו [http://www.yeshiva.org.il/midrash/11118 המידע החסוי ממלחמת עמלק] על הפסוק {{תנ"ך|תהלים|עח|ט|טו}}. ראו גם {{תנ"ך|במדבר|יא|ד}}}} יהושע בן נון מתחנן בשם העם{{הערה|כי גופם כגוים}} ומשה מתפלל לעזרה {{ציטוטון|כי כבד ממני|במדבר יא, יד}}.
=====הנהגת משה להבדיל מיהושע=====
משה התנגד נחרצות לאכילת הבשר{{הערה|אכילת בשר לא הותרה לבני האדם מלכתחילה רק אחרי המבול ויש דרישה לחזור למצב של אי אכילת בשר}} ודורש מהם לאידיאלים גבוהים אך ה' נעתר לבסוף לתפילת יהושע בן נון,{{הערה|{{ציטוטון| לֶחֶם אַבִּירִים, אָכַל אִישׁ;|תהלים עח 25}}, להרחבה ראו [http://www.yeshiva.org.il/midrash/11118 המידע החסוי ממלחמת עמלק]}} והמטיר בשר במשך חודש ימים. ייתכן שזהו ההסבר לבקשת משה מה', {{ציטוטון|הרגני נָא הָרֹג}},{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|יא|טו}}}} כלומר הורד אותי דרגה, כי אין הוא ראה את העולם מנקודת מבטם של העם. העם קשה עורף משחר יציאתו ממצרים כך גם כאשר הגיעו ל[[רפידים]], דרש העם מים, לא כי הם צריכים אלא כי לא סמכו בקיומו של ה' שיספק להם מים כשיזדקקו. משה מכה [[משה והסלע|בסלע]] כדי להדגים לעם שיש ה' ומשתלם לעבוד אותו.{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כ|א|יג}}}}
ה' נעתר לדרישת משה והורג (ויאסף) את משה ובמקום מעלה דרגה לשבעים ובכך מסמן את תום דרכו של משה וסלילת הכניסה לארץ בדרכו של יהושע, כלומר במנהיגים הדרושים פחות מהעם וחוטאים בדרך בעצמם. כל שבט שלח שישה נציגים (סה"כ 72) ולכן היה צורך לבצע הגרלה. בשל תוצאות ההגרלה, שנים מהנציגים, [[אלדד ומידד]] החליטו לוותר על מינוים. חרף זאת רוח ה' נפלה עליהם והם נבאו נבואות עליהן אין פרוט בספר במדבר.{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|יא|כה|כו}}}} הסנהדרין פרט על הנבואות.{{הערה|סהנדרין יז א}} הראשונה על מות משה והכניסה לארץ ישראל בידי [[יהושע בן נון]]. השנייה על מלחמת גוג ומגוג. הן בססו את הטיעון באמצעות הפסוק, {{ציטוטון|בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג... הַאַתָּה הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי '''בְּיָמִים קַדְמוֹנִים''' בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם''' שָׁנִים'''...}}{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|לח|יז}}}}
אכילת הבשר הורידה מקדושת העם. לא רק בשל האכילה אלא בגלל שרק אצל הגויים נוהג צדיק להתפלל עבור כולם.{{הערה|ראו רש"י, במדבר,יג, כ, "היש בה עץ - אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו"}} במקום שיהושע ידרוש מהעם לעבוד את ה' הוא נכנע לו ועושה כדרישתו ייתכן כי הוא עצמו אינו מבין את התוצאה של בקשתו. בנ"י מתים.{{הערה|מסכת תענית ט, א. מסכת יומא עו א}} המפרשים מסביר כי זו מטאפורה למיאוס מבשר. המאיסה הובילה לתובנה שהבעירה-התאווה לבשר ממיתה את האדם ואינה כדאית. במילים אחרות, בנ"י המיתו את התאווה אך לא מתו פיזית. בעת [[קבורת התאווה]] הסביר משה לעם שהעולם חייב את המתים כדי שיתפתח. באותו שלב, בנ"י בוחרים לוותר על התאווה ולפקוד את תפקיד "החיים".{{הערה|1=להרחבה ראו, [http://www.daat.ac.il/chazal/maamar.asp?id=404 המת בתקופת גוג - ועונשו!] מכללת הרצוג דעת}} בהמשך העלילה מתברר שגם בקרב בני ישראל עדיין קיימים שבטים ([[ראובן]] ו[[גד]]) המתאווים לאוכל ולממון ולכן משה מתפלל עבורם.{{הערה|{{תנ"ך|דברים|לג|ו}} ולכן שטחם מעבר לירדן נחשב בידי השבטים ארץ טמאה {{תנ"ך|יהושע|כב|יט}}}}
מיד לאחר מכן, מגיע עמלק כאתגר חדש.{{הערה|{{תנ"ך|שמות|יז|ח|יג}}}} יהושע מבקש ממשה שישלח אנשים להלחם במלחמה. בספר תהלים מצוין שהלוחמים היו בני אפרים,{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|עח|ט}}}} אלו שבטחו בכוח זרועם,{{הערה|ראו פרשנות דברי הימים ב כה, ז-ח.}} אך הם הפסידו בקרב ונצחו רק באמצעות משה.{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|עח|לח|מג}}}} מפני שלא עבודת האדם מנצחת במלחמות אלא עבודת השלמות. לכן מצד אחד העם צריך לעשות ולעמול אך מצד שני צריך לזכור שהכוח אינו שייך לו.
=====הקבלה למלחמת גוג ומגוג=====
קיימת הקבלה בין ספר במדבר ליחזקאל. פרט לאזכור מלחמת גוג ומגוג בנבואת מידד ואלדד, בשני הספרים מוזכרים מוטיבים זהים: האש,{{הערה|ראו {{תנ"ך|יחזקאל|לט|ו|ט}}, בהקבלה אל {{תנ"ך|במדבר|יא|א}}}} קבורת התאווה,{{הערה|ראו {{תנ"ך|יחזקאל|יא|ב|יא}} בהקבלה אל {{תנ"ך|במדבר|יא|ד|לג}}}} שבע,{{הערה|ראו {{תנ"ך|יחזקאל|לט|ט|יב}} בהקבלה אל {{תנ"ך|במדבר|יא|טז}}.
שבעים רועים כשבעים הגוים שיצאו מנוח ובהם בוערת אש התאווה. על כך ראו ראו זהר שמות ויקהל, דף רג א. כמו גם ישעיה ל לג. [[7 (מספר)|המספר 7]] הוא גאולה באמצעות הטבע להבדיל משנים (אלדד ומידד), גאולה באמצעות אמונה. להרחבה, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/9549 הגג שהפיל את אגג]}} רוח{{הערה|ראו {{תנ"ך|יחזקאל|לט|כט}} בהקבלה אל {{תנ"ך|במדבר|יא|טו|כט}}}} ואלו חושפים את הרעיון מאחורי מלחמת גוג ומגוג.
בנ"י עוברים במדבר תהליך דומה לאירועים שיתרחשו במלחמת גוג ומגוג. למעשה נבואת גוג ומגוג מחזירה אותנו לצורך להבעיר, להשמיד את התאווה והרצון להידמות ליתר העמים. יש כאלו שאף מרחקים עם הדמיון וטוענים שה' ימטיר על בנ"י, לפני מלחמת גוג ומגוג המדומה,{{הערה|כפי שבנ"י לא מתו ממש כך גם גוג ומגוג לא ממש מגיעים לארץ אלא חפצים בה. ויש שמפרשים כי בדומה לציפייה שהייתה לשלו, כך תהיה ציפייה למלחמה, אך מה שנראה כהתממשות נבואה מתברר כמגפה רעה שכן אסור לחפוץ למלחמה. ראו גם {{תנ"ך|עמוס|ה|יח|כה}}}} מנהגים זרים. אלו יגיעו למצב רוחני של מיאוס עד הוקעה של אותם מנהגים זרים והבנה כי לא טובים היו להם ולכן יחזקאל נבא שהשלב הראשוני בגאולה יהיה רצון להיות {{ציטוטון|כְּכָל-הַגּוֹיִם}}{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|כה|ח}}, {{ציטוטון|וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּידִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר, וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר, וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ, וִחְיִיתֶם}}.{{תנ"ך|יחזקאל|לז|ו}}}} תחילה שיבת ציון תעודד את בנ"י לשאוף לכסף וממון בשל הצימאון לו ({{ציטוטון|הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת}}{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|לז|ד}}}}) אך אז יתחיל בקרבכם מיאוס ממנו והבנה כי התפקידים (של הגויים), לא להם.{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|לט|יא}}}}
{{ציטוטון|וְאַנְשֵׁי תָמִיד יַבְדִּילוּ עֹבְרִים בָּאָרֶץ - מְקַבְּרִים אֶת הָעֹבְרִים}}{{הערה|כנראה השלטון יגדירו "אנשי תמיד", העוסקים תמיד בתורה שיגדירו ויקברו את המתאווים יחד עם העוברים, אלו שעברו מתפקיד אחר לאחר עד שבחרו לשוב לדרך הישר. {{תנ"ך|יחזקאל|לט|יד}}}} ותיווצרנה שלוש קבוצות בעם, המתאווים (רודפי הגשמיות), אנשי תמיד (אנשי התורה ותפילה) והמעורבבים. בשלב השני של הגאולה תהיה קבוצה של עוברים מקבוצה אחת לשנייה כך שלבסוף קבוצת המתאווים תקטן אך לא תעלם. כלומר במלחמת מלחמת גוג ומגוג כל אדם יברר ויאבק בליבו על הקבוצה המתאימה לו.
בהתאם לברכתו של משה על ראובן וגד, בראשית המלחמה ה"עוברים" מהגשמיות לרוחניות יעברו תהליך של מיאוס בו יחשבו את המתאווים כאל מתים.{{הערה|שנאמר {{ציטוטון|המת בשבע שני גוג אין לו חלק לעתיד לבוא}}}} אט, אט הם יעברו תהליך גמילה מתאווה, ארוך וכואב במשך שבע שנים שיחזק אותם בענייני התורה.{{הערה|ראו הרב אשר פריינד זצוק"ל בגיליון 'החברותא' מס' 173.}} בשלב הבא, כל אחת מקבוצות יפנימו כי לא לכולם מתאימה הקבוצה אשר בה בחרו, ותיווצר הרמוניה והסכמה בין הקבוצות שלכל אחת מהן תובטח חלק מהעולם הבא עם תפקיד שונה בו.
===הידרדרות מוסרית של העם===
ישעיהו מפרט על הידרדרות המוסרית שראשית, גם היא, עוד מספר [[במדבר]] ונוגעת לרעיון האמונה ול"[[כחי ועוצם ידי]]".{{הערה|ראו גם פרשת עקב}} הזהב והכסף הם אחד הסיבות לחטאי העם, אחד מהמפורסמים הוא [[חטא העגל|חטא עגל הזהב]] לכן לפני הכניסה לארץ, משה מחזק את העם ומנבא להם כי יגברו על עצמת הכנענים אולם בימים הבאים, כאשר עושר ימלא את ארץ, יזכרו שהכל מעשי ה'.ישעיהו משחזר נבואה זו ואמר כי לאחר השביה ארצה, הארץ תתמלא טוב,{{הערה|שם=ישעיהוב|1={{תנ"ך|ישעיהו|ב|ו}}}} ולכן {{ציטוטון|וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ, אֱלִילִים: לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ, לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו. ט וַיִּשַּׁח אָדָם, וַיִּשְׁפַּל-אִישׁ}}.{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ב|ח}}}} על לכן ביום בו יתגלה בורא עולם, {{ציטוטון|יַשְׁלִיךְ הָאָדָם, אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ, וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ}}{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו |ב|כ}}}}
ישעיהו פרט בהרחבה על החטאים: בנ"י מאמצים מנהגים זרים,{{הערה|שם=ישעיהוב}} גברים נשאים לגויות, עושק האביון, גאווה במעשיהם, נשים עסוקות יתר על המידה במראה החיצוני, נערים מנהלים את המדינה, צדיקים מסרבים לקחת פיקוד בשל שחיתות המערכת ועוד.{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ג}}}} עיקר הכעס הוא כלפי הרשעים, מי שלא הקשיב חרף ההזהרות{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|לג|ח|ט}}}}
===היריבות של גוג בה'===
|
