חביבה רייק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לבית קברות צבאי
שורה 40:
כבר בתחילת ספטמבר, ביום בו הוכרזה המובלעת החופשית, פתח הצבא הגרמני במתקפה על סלובקיה. בתחילת אוקטובר הגיע לפאתי המובלעת החופשית, והתקרב לבאנסקה ביסטריצה. רייק וחבריה התאימו את עצמם למצב, והחלו לארגן את פינוי היהודים מהעיר. בזכות פעילותם הייתה בריחת היהודים מאורגנת ומסודרת. רייק, רייס ובן-יעקב עזבו אחרונים את העיר ב-26 באוקטובר, יומיים לפני נפילתה בידי הגרמנים. איתם יצאה קבוצה אחרונה של יהודים שהייתה באחריותם. הקבוצה עלתה להרים, הגיעה ב-29 באוקטובר למקום המסתור המתוכנן והחלה בהקמת מחנה, אך למחרת, בבוקר ה-30 באוקטובר, הסתערה עליה יחידה גרמנית. חלק מהקבוצה נהרג, חלק נמלט וחלק נלקח בשבי. רייק ורייס היו בין השבויים, והם נכלאו בכלא של באנסקה ביסטריצה. לאחר כמה שבועות נכזבה התקווה, כי המדים והמסמכים הבריטיים יקנו להם הגנה. הם צורפו לקבוצה בת 250 יהודים שנלקחה לכפר הסמוך [[קרמניצקה]] ([[Kremnicka]]), ונרצחה ביריות. כולם נקברו בקבר אחים, בתוך התעלה לתוכה נפלו. הדבר היה ב-20 בנובמבר 1944. חביבה רייק הספיקה לפעול בסלובקיה במשך שישה שבועות בלבד.
 
לאחר מכן, מיד עם שחרור סלובקיה באפריל 1945 ערך הצבא הבריטי חיפוש אחר חלליו. גופותיהם של חביבה רייק ורפאל רייס נמצאו בקרמניצקה, זוהו והועברו לביתל[[בית קברות צבאי]] בריטי ב[[פראג]]. לאחר 7 שנים, בשנת 1952, הועלו עצמותיהם של השניים לישראל. הם נקברו בטקס צבאי ב[[יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה]], ליד חבריהם לשליחות, ב[[הר הרצל]] ב[[ירושלים]].
[[קובץ:Kremnicka 1.jpg|ממוזער|קרמניצקה: אתר הנצחה ללוחמי החופש במלחמת העולם השנייה בסלובקיה, ביניהם חביבה רייק ו[[רפאל רייס]]]].