הקריה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Media-tower_in_Tel_Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחנה הקריה מכיוון [[שדרות שאול המלך (תל אביב)|שדרות שאול המלך]]. במרכז נראה [[מגדל מרגנית]], שנבנה ב-[[1987]], עם האנטנות בראשו. מימין לו [[מגדל הקריה]] עת היה בבנייה. משמאל [[מגדל המטכ"ל]] עם [[מנחת (תעופה)|מנחת המסוקים]] העגול על גגו, וברקע מאחוריו [[מגדלי עזריאלי]]]]

'''הקִרְיָה''' הוא שמו של מתחם במרכז העיר [[תל אביב-יפו]] המשמש כיום את [[צה"ל]], [[משרד הביטחון]], משרדי ממשלה וגופים ממלכתיים אחרים. הקריה נמצאת בין הרחובות [[רחוב שאול המלך|שאול המלך]] מצפון, [[רחוב קפלן|קפלן]] מדרום, [[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] ממזרח ולאונרדו דה וינצ'י ממערב.

בחלקו הצפוני והמגודר של המתחם (צפוני מרחוב [[רחוב קפלן|קפלן]]), שוכן בסיס ה[[המטה הכללי של צה"ל|מטכ"ל]] - '''[[מחנה רבין]]''', על שם [[רב-אלוף]] [[יצחק רבין]]. בשפת היומיום, משתמשים במונח '''"הקריה"''' כדי לתאר את "מחנה רבין".

[[קובץ:Matkal Building Tel Aviv.jpg|ממוזער|250x250px|[[מגדל המטכ"ל]] במחנה רבין (מימין לו מבנה [[wikt:מרפ"מ|מרפ"מ]])]]

ב[[מחנה רבין]] שוכנים [[משרד הביטחון]], [[המטה הכללי של צה"ל]] ובו [[מוצב הפיקוד העליון]] (מצפ"ע או מצפ"ה, הידוע גם כ"הבור", שנחפר ב-[[1957]] והורחב בתחילת שנות ה-70), מטה [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] ומטה [[חיל הים הישראלי|חיל הים]], לשכת [[דובר צה"ל]], לשכת הרב הצבאי הראשי, לשכת אלוף [[פיקוד הדרום]], לשכת אלוף [[פיקוד המרכז]], לשכת אלוף [[פיקוד הצפון]], [[נציבות קבילות החיילים]], [[נציבות קבילות המילואים]], הנהלת [[ארגון עובדי צה"ל]], [[ספריית המטכ"ל ע"ש רא"ל חיים לסקוב|ספריית המטכ"ל]] ע"ש הרמטכ"ל [[חיים לסקוב]], [[בית הכנסת המרכזי ע"ש הרב שלמה גורן|בית הכנסת המרכזי של מחנה רבין]] "משכן שלמה" ע"ש הרב הראשי הראשון של צה"ל, הרב [[שלמה גורן]] ו[[לשכת ראש הממשלה]].

חלק מהמשרדים שוכנים ב[[מגדל המטכ"ל]] המתאפיין ב[[מנחת (תעופה)|מנחת המסוקים]] שעל גגו. אחד מסימני ההיכר הבולטים של הבסיס הוא [[מגדל מרגנית]] המתנשא לגובה 138 מטרים, ובראשו מוצבות אנטנות רבות. בנייתו הסתיימה בשנת [[1987]]. בניין בולט נוסף, ותיק יותר, הוא בנין 22, אליו הועברה לשכת הרמטכ"ל

בשנת 1954.

בספטמבר 1978, בעקבות החלטת ממשלת ישראל להעביר את משרדי הממשלה שעוד נותרו בקריה לירושלים, מינה שר האוצר [[שמחה ארליך]] וועדת היגוי ל"תכנון דרום הקריה" - שטח בן כ- 190 דונם שתחום בין הרחובות קפלן, בגין, החשמונאים/הארבעה ולאונרדו דה וינצ'י.

בהמשך נבחרו שלושה משרדי אדריכלים להציע אלטרנטיבות לתכנון הפרויקט, כאשר נקבע מראש שהאלטרנטיבה שתזכה תפותח ותגובש במשותף על ידי צוות התכנון. האדריכל [[קלמן כ"ץ]] נבחר להוביל את הפרויקט. התוכנית המקורית שהוצעה כללה אזור מבונה של שימושים מעורבים, הכולל ארבעה מבננים מדורגים, התוחמים כיכר מרכזית ופארק עירוני רחב ידיים. המרחב העירוני שנוצר יועד להולכי רגל בעוד תנועת וחניית כלי הרכב היא תת-קרקעית. אולם לאחר אישור התוכנית גדל הצורך בשטחי משרדים, מסחר ומגורים, במרכז תל אביב וכן השתנתה התפיסה התכנונית לגבי שימור של מבני המושבה שרונה. על מנת להתאים את התוכנית למציאות העירונית המתפתחת, הוכנה על ידי אדריכל [[קלמן כ"ץ]] תוכנית מפורטת חדשה, תא/3000, אשר קיבלה תוקף בספטמבר 2006. תוכנית תא/ 3000 כוללת אזור מבונה של שימושים מעורבים בשטח עיקרי של 499,000 מ"ר, התוחם פארק עירוני שבו מבנים לשימור. ייחודו של הפרויקט בשילוב שנעשה בו בין בנייה חדשה וגבוהה בהיקף רחב, לבין שימור מבני המושבה [[שרונה (מושבה)|שרונה]] בתוך ריאה ירוקה משמעותית.

המגדל נבנה במסגרת מיזם דרום הקריה כמגדל נמוך יותר, והרחבתו אושרה במהלך הבניה. הוא הוקם על ידי [[אפריקה ישראל נכסים]] וחברת [[מנרב]] בבעלות משותפת בשנת 2004. באותה שנה רכשה אפריקה ישראל את הזכויות על הבניין ממנרב תמורת כ-100 מיליון ש"ח במטרה לשווק את הקומות להשכרה לעסקים. הקומות המיועדות עבור משרדי הממשלה הושכרו באמצעות חוזים ארוכי טווח ל-20 שנה אך השכרת הקומות למסחר נתקלה בקשיים ובשנת 2009 הציעה אפריקה ישראל את רוב הבניין לקרן בריטית{{הערה|{{גלובס|אבי שאולי|10,000 מ"ר עדיין ריקים במגדל הקריה בתל-אביב|1000442971|19 באפריל 2009}}}}{{הערה|{{כלכליסט|גולן חזני|בלעדי ל"כלכליסט": אפריקה מבשלת גיוס ענק למגדל הקריה|3516570|4 במאי 2011}}}}{{הערה|{{TheMarker|מיכאל רוכוורגר|לבייב מממש גם בישראל: אפריקה נכסים מוכרת 51% ממגדל הקריה תמורת 500-400400–500 מיליון שקל|markets/1.520578|11 בינואר 2009}}}}.