ריצ'רד קרוסמן – הבדלי גרסאות

ריצרד הווארד סטפורד קרוסמן נולד באנגליה בשנת 1907, כבנו של שופט. הוא למד ב[[אוניברסיטת אוקספורד]] והוסמך בשנת [[1931]]. הוא היה חבר מועצת העיר [[אוקספורד]]. בימי [[מלחמת העולם השנייה]] שירת כאזרח במנהלת המבצעים המיוחדים, כמומחה לתעמולה ושידר [[שידורי תעמולה]] ב[[רדיו]] ל[[אירופה]]. לקראת תום המלחמה בשנת [[1945]] הגיע לדרגת עוזר לראש המחלקה לתעמולה פסיכולוגית. על שירותו הוענק לו אות ה-{{ללא גלישה|OBE - Order of The British Empire}}, העיטור הבריטי הגבוה ביותר הניתן על שירות אזרחי.

קרוסמן, שהיה איש האגף השמאלי של מפלגת הלייבור, נבחר ל[[הפרלמנט הבריטי|פרלמנט הבריטי]] כאיש הלייבור בשנת [[1945]] ושב ונבחר לו מאז בכל מערכת בחירות ושירת בו 29 שנים עד ליום מותו. קרוסמן היה חבר הנהלת הלייבור בין השנים [[1952]] ל-[[1967]] ובשנים [[1960]] ו-[[1961]] שימש כיושב ראש סיעת הלייבור.

כתוצאה מהשקפתו הפוליטית השמאלית לא זכה קרוסמן לתפקיד שר בממשלתו של [[קלמנט אטלי]], שעמד בראש ממשלת בריטניה לאחר זכיית הלייבור בבחירות בתום המלחמה.

ריצ'רד קרוסמן ערך את הספר "[[האל שהכזיב]]" וכתב לו הקדמה. הספר, שהופיע בשנת [[1950]], היה [[אנתולוגיה]] של סיפוריהם האישיים של ששה סופרים מן [[המערב]] שנסחפו ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] אל ה[[קומוניזם]] ולתמיכה ב[[ברית המועצות]] וב[[סטלין]] והתפכחו מאמונתם זאת. הספר נחשב לאחת מיצירות הקלאסיקה הפוליטית של [[המאה העשרים]]. הספר הופיע בתרגום עברי בישראל בשנת [[1953]] וזכה להד רב.

לשר החוץ הבריטי, [[ארנסט בוין]], האנטי-ציוני נכונה אכזבה מרה מהשתתפותו של קרוסמן בוועדה. חברי הוועדה הבריטים הצטרפו אל האמריקאים ועשו יד אחת נגד מדיניותו של בוין. הרוח החיה מאחורי התפתחות זאת היה דווקא ריצ'רד קרוסמן, שנחשב כ"האיש של בוין בוועדה". הוועדה החליטה להמליץ על ביטול [[הספר הלבן (1939)|הספר הלבן]], ועל התרת עלייתם של מאה אלף עקורים יהודים לארץ ישראל. בוין קצף על חברי הוועדה הבריטים ובמיוחד על מה שראה כבגידה מצדו של קרוסמן.