כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון כתובות באתר "עכבר העיר" (תג) (דיון)
מ replaced: שנות השלושיםשנות השלושים באמצעות AWB
שורה 18:
 
==מתחם התרבות של תל אביב==
המתחם בנוי בצורה המנקזת אליו כמה רחובות ראשיים ובעלי חשיבות רבה ב[[שלד עירוני|שלד העירוני]] של מרכז תל אביב וככזה, מתפקד כמפרק עירוני חשוב במיוחד. המתחם בנוי בקצה הצפוני של [[שדרות רוטשילד]] המחבר אותו עם [[לב תל אביב]] והקצה המזרחי של [[שדרות בן ציון]] המובילות יחד עם [[רחוב בוגרשוב]] אל [[חוף תל אביב|חוף הים]]. [[שדרות ח"ן]] ממשיכות מצפון למתחם עד [[כיכר רבין]] והמעבר בין שדרות רוטשילד אליהן הוא דרך גן יעקב ושבילים מקורים למחצה. לחלקו הצפוני של המתחם משיק [[רחוב דיזנגוף]] המתחבר מזרחית אל צומת הרחובות [[רחוב אבן גבירול|אבן גבירול]] ו[[רחוב קפלן|קפלן]]. מדרום מזרח לכיכר מגיע [[רחוב מרמורק]], רחוב מסחרי קצר המוביל אל מפגש הרחובות המחומש עם אבן גבירול, [[רחוב יהודה הלוי|יהודה הלוי]], [[רחוב קרליבך|קרליבך]] ולסקוב המשמש בעצמו כמעין כיכר מסחרית. אל דרום מערב הכיכר מגיע [[רחוב אחד העם]] הממשיך לשדרות תרס"ט.
 
סביב הכיכר מספר רחובות קטנים נוספים אשר שניים מהם קרויים על שם אישים מההיסטוריה של [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]]: מייסד התזמורת, [[ברוניסלב הוברמן]], ומנצחה בקונצרט הראשון, [[ארטורו טוסקניני]]. לאורך רחוב הוברמן, פונה אל הכיכר שורה של [[בנייה טורית|בניינים טוריים]] אשר תוכננו על ידי [[דב כרמי]] ומכונים "בתי השוקולדה". הבניינים נבנו ב-[[1958]] והם כוללים [[אכסדרה]] ארוכה והמשכית לכל אורך הרחוב המקנה לשורת הבתים מימד ציבורי, כמגדירי הדופן המזרחית של הכיכר.
שורה 35:
 
[[קובץ:Kadishman.jpg|ימין|ממוזער|200px|הפסל "[[התרוממות (פסל)|התרוממות]]" ([[1967]]-{{כ}}[[1976]]) של [[מנשה קדישמן]] המוצב בצידה הדרומי של הכיכר]]
הרעיון להקים מתחם תרבות עלה ב[[תוכנית גדס]], תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב מסוף שנות ה-20 שתכנן [[פטריק גדס]]. גדס ראה במתחם זה מעין "[[אקרופוליס]]" מודרנית שבה ימצאו מוסדות התרבות החשובים ביותר של העיר (וגם בית העירייה תוכנן להיבנות שם). המקום שתוכנן בקצה [[שדרות רוטשילד]] אף נמצא על גבעה אליה עולים בשיפוע מתון מרוב הכיוונים (פרט לדרום), בדומה לאקרופוליס הקלאסי. המתחם תוכנן להיות ליבה התרבותי של תל אביב ובמקביל [[כיכר דיזנגוף]] ככיכר מסחרית בעלת אופי שונה, גם היא נמצאת באותו האזור.
 
בשנת [[1935]] הונחה [[אבן פינה|אבן הפינה]] של [[בית הבימה]], משכנו החדש של תיאטרון [[הבימה]], אשר תוכנן על ידי האדריכל [[אוסקר קאופמן]] ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]] ובנייתו נמשכה עד 1945. בצמוד לבית הבימה נחנכה הכיכר שרק כעבור שני עשורים נבנו סביבה המבנים הנוספים. מ[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] ועד ל[[שנות החמישים]] שכנו במתחם חווה חקלאית לימודית והמשתלה העירונית של [[עיריית תל אביב]]. המתחם כלל גם [[שקמה|עצי שקמים]] עתיקים, אשר עקירתם עוררה ויכוח ציבורי, שבסופו שולבו שניים מהם ב[[גן יעקב]].
 
ב-[[1948]] התקיים בכיכר הבימה אירוע מכונן חשוב והוא טקס השבעת [[צבא הגנה לישראל]] כצבא המדינה בנוכחות ראש העיר [[ישראל רוקח]] ושר החוץ [[משה שרתוק]] (שרת). הטקס נערך ב[[כ"א בסיוון]] [[תש"ח]], ([[28 ביוני]] [[1948]]), כשבעה שבועות לאחר [[הכרזת המדינה]] והוא נערך בתל אביב שהייתה בירתה הזמנית של ישראל בעוד ירושלים הייתה עדיין במצור במהלך [[מלחמת השחרור]].
 
[[ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו]] הוקם ב-[[1952]] על ידי האדריכלים [[דב כרמי]], [[זאב רכטר]] ו[[יעקב רכטר]] ובמקביל אליו נבנה גם [[היכל התרבות]] אשר נחנך רק ב-1957 כמשכנה של [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]]. הכיכר הצמודה אל חזית ההיכל נקראה "כיכר התזמורת" ואילו הרחוב שנמצא בחזית תיאטרון הבימה נקרא בשם "כיכר הבימה". לאחר [[1990]] הוסב שמה של כיכר התזמורת ל"כיכר התזמורת ע"ש [[לאונרד ברנשטיין]]" שנפטר באותה עת. כבר כשתוכנן היכל התרבות תוכננו חניון תת-קרקעי ופיתוח כיכר עירונית מעליו, אולם בשל שיקולים תקציביים הוחלט לפתח רק את חלקו הצפוני של הכיכר, הצמוד להיכל התרבות. ברוב שטח הכיכר הוקם חניון שהוגדר כחניון זמני.
 
כשנה לאחר מכן הוכרז תיאטרון הבימה כ"תיאטרון הלאומי של ישראל" ובכך גם גדלה חשיבותו של המתחם כמרכז תרבותי לאומי. ב-[[1970]] עבר מבנה התיאטרון שיפוץ כללי אשר במסגרתו גם נבנה [[קיר מסך]] סביב צידו הדרומי המעוגל של אולם הכניסה.
שורה 64:
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: תרבות]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: כיכרות]]
[[קטגוריה: העיר הלבנה]]
[[קטגוריה:שדרות רוטשילד]]
[[קטגוריה:התזמורת הפילהרמונית הישראלית]]