חזון אחרית הימים (ישעיהו) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Levi-va (שיחה | תרומות)
מ הוספת קישור לביאת המשיח
מ קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 17:
יאיר זקוביץ רואה את פסוק ה', {{ציטוטון|בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה}} כחלק בלתי נפרד מחזון אחרית הימים. בעוד שהחזון מדבר על עתיד רחוק, "אחרית הימים", שבו יאמרו הגויים {{ציטוטון|וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו}}, הרי בפסוק זה פונה הנביא לעם ישראל ללכת בדרך זו כבר בהווה. זקוביץ מנמק זאת: "הפנייה לבני ישראל נגזרת מ[[קל וחומר]]: אם הגויים עתידים להכיר באדנותו של אלוהי יעקב, אף יחפצו להלך בדרכיו, ראוי להם לבני ישראל להקדים ולעשות כן, ויתרה מזו: בהליכתם בדרכי ה' יתוו בני ישראל לגויים את הדרך אשר ילכו בה".{{הערה| יאיר זקוביץ, '''משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים''', הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ד, עמ' 157}}
 
[[יואל]] מציג נבואה הפוכה מזו של ישעיהו: {{ציטוטון|כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים}}.{{הערה|{{תנ"ך|יואל|ד|י}}}}. [[מיכה]] מציג חזון דומה מאוד לזה של ישעיהו, אך לדברי יאיר זקוביץ "עיקר טעם העתקת הנבואה בספר מיכה הוא רצונו של הנביא להתפלמס עִמה" – ישעיהו מציג תפיסה אוניברסלית ואילו מיכה מציג תפיסה בדלנית – אלוהי ישראל לעם ישראל."{{הערה| יאיר זקוביץ, '''משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים''', [[הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה]], תשס"ד, עמ' 159}}
 
==בהלכה==
ב[[משנה]] במסכת שבת נאמר, על כלי נשק שאין לצאת אתם ב[[שבת]]: {{ציטוטון|לֹא יֵצֵא הָאִישׁ לֹא בְסַיִף, וְלֹא בְקֶשֶׁת, וְלֹא בִתְרִיס, וְלֹא בְאַלָּה, וְלֹא בְרֹמַח. וְאִם יָצָא, חַיָּב [[קורבן חטאת|חַטָּאת]]. [[רבי אליעזר|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר]] אוֹמֵר, תַּכְשִׁיטִין הֵן לוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָן אֶלָּא לִגְנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".}}{{הערה|{{משנה|שבת|ו|ד}}}}
 
ב[[ברייתא]]{{הערה|שם=שבת|{{בבלי|שבת|סג|א}}}} מובא כי שאלו החכמים את רבי אליעזר, אם כלי הנשק הם נוי, מדוע לא יהיו קיימים ב[[ימות המשיח]] כמו שכתוב "וכתתו חרבותם לאיתים"? השיב רבי אליעזר, כי בימות המשיח כלי הנשק יהיו מיותרים, ולכן לא יהיו קיימים, ולא מפני שהם נחשבים לכלים מכוערים. [[אביי]] הוסיף והסביר את כוונתו של רבי אליעזר, בכך שכאשר הכלים יהיו מיותרים ולא יהיה בהם עוד שימוש, לא יהיה להם ערך גם כנוי, כמו שנר נחשב לחפץ מכובד ומלכותי בלילה, כאשר הוא מאיר את ה[[חושך|חשכה]], ולא ב[[יום]] לאור [[השמש]].
שורה 31:
[[קובץ:Isaiah Wall.jpg|ממוזער|250px|שמאל|קיר ישעיהו בפארק ראלף באנץ', ניו יורק]]
* חזון אחרית הימים הוא הבסיס לפיו יצר [[מרדכי ארדון]] את [[חלונות ארדון]] - חלונות זכוכית צבעוניים ([[ויטראז']]) אדירי ממדים (17X6.5 מטר), המעטרים את קיר המבואה ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] בקמפוס [[האוניברסיטה העברית]] ב[[גבעת רם]] ב[[ירושלים]].
* ב[[פארק ראלף באנץ']] ב[[ניו יורק]], הסמוך ל[[בניין האו"ם]], הוקם קיר שעליו חקוקה הכתובת (באנגלית) "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
* ב[[אנדרטת השלום (ירושלים)|אנדרטת השלום]], [[פסל (יצירה)|פסל]] מאת האמן ה[[ישראל|ישראלי]] [[יגאל תומרקין]] הניצב ב[[ירושלים]], חקוקה הכתובת "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
* הפסוק {{ציטוטון|כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר אֲדֹנָי מִירוּשָׁלָיִם}}{{הערה|{{זמרשת שיר|מספר=574|שם=כי מציון תצא תורה}}{{ש}}[https://www.youtube.com/watch?v=0edPD3fb9io כי מציון תצא תורה] בביצוע [[מייק בורשטיין]], באתר [[YouTube]]}} הולחן פעמים אחדות, וכך גם הפסוק {{ציטוטון|וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים ...}}.{{הערה|{{זמרשת שיר|מספר=2722|שם=וכיתתו חרבותם לאתים}}, שירה: כרמלה בר-נץ{{ש}}[http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/BTZ/pages/Song.aspx?songId=Bait_Lazemer003938483&SysNum=003938483#songId=Bait_Lazemer003938483&SysNum=003938483 וכיתתו חרבותם לאתים], לחן: [[דוד זהבי]], שירה: דפנה זהבי, באתר [[הספרייה הלאומית]]}}
 
==ראו גם==
* [[‏וגרוגר זאב עם כבש]]
 
==לקריאה נוספת==
* י' פלג, "שתי קריאות בחזון אחרית הימים (ישעיה ב' 5-22–5, מיכה ג' 5-1)", '''שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום''' כ, תש"ע, עמ' 50-2727–50.
* מ' סיסטר, "והיה באחרית הימים (ישעיה ב' 5-11–5)", '''ספר שילה''', 1960, עמ' 132-117117–132.
* [[יאיר זקוביץ]], '''משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים''', [[הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה]], תשס"ד, הפרק "מתן תורה בירושלים (ישעיה ב ב-ה)", עמ' 145–166.
 
שורה 49:
* [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01436.html#HtmpReportNum0002_L2 ספר ישעיהו פרק ב], באתר "תורת אמת"
* [[חיים גבריהו]], [http://www.daat.ac.il/he-il/kitveyet/mahanayim/gvaryahu-shtey.htm שתי הנוסחאות של "והיה באחרית הימים"], '''[[מחניים (כתב עת)|מחניים]]''' קכ"ד, באתר "[[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]"
* {{מקראנט|רבקה בן חורין|נבואת ישעיהו – ישעיהו ב' 5-11–5|23595|2012}}
* מירי שליסל, [http://www.hatanakh.com/lessons/%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%91-%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%9D-%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA ישעיהו פרק ב' - נבואה לימים ההם ולדורות], באתר "תנך הרצוג" {{הקלטה}}