שער טיטוס – הבדלי גרסאות

ראוי לציין כי בניגוד לתפיסה העממית לפיה האנשים הנראים בתבליט הם שבויים יהודיים, מתוארים שם דווקא חיילים רומיים האוחזים בשלל, כפי שניתן לראות מזרי הדפנה ונסי הניצחון שלהם.{{הערה|ראו לדוגמה: History of Art, Abrams, 1974. עמ' 190; Art through the Ages: The Western Perspective, עמ' 82; [[גרשון בר-כוכבא]], אהרן הורביץ ואייל מירון (עריכה מדעית), '''מקדש בלהבות''', [[הוצאת קורן ירושלים#ספרי מגיד|ספרי מגיד, הוצאת קורן]], ירושלים, 2014. מסת"ב: 978-965-526-179-0, עמ' 105.}}

יש המבחינים גם בכלי נגינה שלא מוכר לנו [[המגרפה]]. מנורת שבעת הקנים המופיעה על שער טיטוס היא הדגם המופיע גם ב[[סמל מדינת ישראל]]. בתחתית המנורה מופיע בסיס שחקוקות בו דמויות מיתולוגיות, חיות או מפלצות, מוטיב הנוגד את [[איסור עשיית פסל]] שידוע שנשמר אז; התאוריה הרווחת במחקר המסבירה את הימצאותם היא שמדובר בכן שנוצר על ידי הרומאים לצורך נשיאה נוחה של המנורה.{{הערה| Rāḥēl Ḥa̱klîlî, The Menorah, the Ancient Seven-armed Candelabrum: Origin, Form, and Significance, BRILL, 2001. עמ' 48-49.}}

בצדו הימני נראה שער ניצחון גדול אך במעט מן האנשים, אף על פי שבמציאות שערי ניצחון היו גדולי ממדים. ההסבר לכך הוא שהרומאים האמינו כי האדם הוא פאר היצירה והמוטיב החשוב ביותר בכל יצירה בה הוא מופיע.

* פרופורציות - בין השער (המופיע בתבליט) ובין הדמויות ישנה פרופורציה לא הגיונית משום שהדמויות נראות כמעט בגובהו של שער הניצחון.