גרשון בר-כוכבא

היסטוריון צבאי, מלמד במכללת אפרתה ובמדרשת חברון, וסגן אלוף במילואים

גרשון בר-כוכבא (נולד בשנת 1963) הוא היסטוריון צבאי, מלמד במכללת אפרתה ובמדרשת חברון, וסגן-אלוף במילואים. תחומי התמחותו העיקריים הם היסטוריה צבאית בימי בית שני ותולדות היישוב היהודי בחברון[1].

גרשון בר-כוכבא
אין תמונה חופשית
לידה 1963 (בן 57 בערך)
ארצות הברית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע היסטוריון צבאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בר-כוכבא נולד בשם גרשון קסלר בניו-יורק בארצות הברית, ועלה לישראל בשנת 1970. הוא גדל ברחובות, ולאחר שסיים את לימודי התיכון בישיבה התיכונית ביד בנימין למד בישיבת ההסדר ניר בקריית ארבע. במסגרת לימודיו בישיבה התגייס לצבא לחיל השריון במסלול "הסדר", ולאחר מכן המשיך לקצונה באותו מסלול. לאחר שסיים את לימודיו בישיבת ניר, חזר לשורות הצבא לבקשת מפקדיו וחתם קבע, ובמקביל למד בישיבות 'ניר' ו'שבי חברון'. הוא סיים את שירות הקבע כרב-סרן, מפקד בסיס ברמת הגולן, וקודם לדרגת סגן-אלוף במילואים, בתפקיד ראש מטה חטיבה 8 של השריון.

במהלך שירותו הצבאי עבר קורס פו"ם (פיקוד ומטה), שם עבר את עיקר הכשרתו הפיקודית ולמד את תורות הלחימה המודרנית אצל בנימין עמידרור[2]. במהלך הקורס רכש חברים שנטלו חלק במערך הפיקודי של צה"ל, ביניהם דרור ויינברג, נועם תיבון (שהיה מח"ט חברון לפניו), ויוסי בכר. במהלך שנותיו בצבא גילה ששם משפחתו קסלר, הוא כשמו של מצביא גרמני נודע בשם אולריך קסלר (Ulrich Kessler), שהיה גנרל מעוטר בלוּפְטְוַואפֶה במלחמת העולם השנייה. משהתוודע לכך החליט לשנות את שמו לבר-כוכבא; המצביא היהודי שבחקר תקופתו עסק רבות וחש אליו קשר מיוחד[3].

במסגרת הדרישות של קורס פו"ם נדרש לחקור נושא צבאי מסוים, והתבקש להציג את המחקר שלו, בנושא הקרב בעמק הבכא, ואז התוודע לכושר הרטוריקה, המשחק והיכולת להציג כל נושא שהוא בצורה חווייתית ותיאטרלית.[דרושה הבהרה] כשיצא לאזרחות, המשיך בר-כוכבא להעביר הרצאות שהתמקדו במורשת קרב. הוא אסף חומרים בתחומים נוספים, והרכיב הרצאות נוספות במגוון נושאים צבאיים, כגון ירושלים בתש"ח, המרד הגדול, מלחמת יום הכיפורים, מלחמות דוד ותולדות היישוב היהודי בחברון.

בשנת 2001 כתב את עבודת המוסמך באוניברסיטה העברית בנושא: "מסע אספסיינוס ליודפת: היבטים צבאיים ולוגיסטיים". בשנת 2008 השלים את עבודת הדוקטורט שכותרתה הייתה: "הפקת לקחים והיבטים לוגיסטיים בקרבות מצור של הצבא הרומי במרד הגדול"[4].

בר-כוכבא מרצה במסגרות שונות וקהל היעד שלו מגוון מאוד, החל באנשי היי-טק וכלה במכינות קדם צבאיות. במהלך הרצאותיו מקפיד בר-כוכבא להשתמש במוצגים אותנטיים ובאמצעי המחשה ויזואליים כדי להכניס את הקהל לרוח התקופה הנלמדת, כולל חרבות, קשתות ואבני קלע, מתוך הנחה שדרך שימוש באמצעים ויזואליים ניתן יהיה להבין את ההתרחשות ההיסטורית בצורה ברורה יותר, ומה היו חוויותיהם של הלוחמים בקרבות הללו.

בספרו "כתובות אבן, עץ ונחושת במערת המכפלה", חושף בר-כוכבא באופן שיטתי ומלא את הכתובות בכל השפות ומכל התקופות המצויות בחלקים השונים – הן הגלויים והן הנסתרים של מכלול המבנים שמעל מערת המכפלה. בספרו השני, "מקדש בלהבות: סיפור הקרב האחרון", שאותו כתב יחד עם הארכאולוג אהרון הורוביץ, מציגים השניים תמונה מפורטת של מהלכי המצור הרומי על ירושלים, בסיפור המשלב גבורה צבאית ותקווה לאומית שנכזבה, עד לפריצה אל תוך חומות העיר ושרפת המקדש. לצד תיאורים אלה מובאים בספר ממצאים ארכאולוגיים מהתקופה, שנחשפו בשנים האחרונות בעיר דוד ובירושלים הקדומה, על ידי שחזור חדש ומפורט של ירושלים בתפארתה בימי הבית השני[5].

בר-כוכבא גר בשכונת אברהם אבינו בחברון, נשוי לשלומית זר בתו של משה זר, דמות ידועה במפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, ולהם תשעה ילדים[6].

ספריםעריכה

מאמריםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חגית רוטנברג, מצביא על הבמה, ערוץ 7, ‏25/12/2003
  2. ^ גרשון בר כוכבא - גבורה יהודית בימים ההם בזמן הזה, יוטיוב, ‏27 בנובמבר 2014
  3. ^ עוזיאל סבתו, פרק 13: מסתובבים עם גרשון בר כוכבא, ערוץ 7, ‏11/12/2015
  4. ^ קטלוג הספרים, באתר הספרייה הלאומית
  5. ^ קובי פינקלר, ספר חדש: מקדש בלהבות, ערוץ 7, ‏30/07/2014
  6. ^ חגית רוטנברג, מצביא על הבמה, ערוץ 7, ‏25/12/2003.