חיריק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תוספות |
←כתיב: מספיק |
||
שורה 1:
'''חִירִיק''' (גם: '''חִירֶק''') הוא סימן [[ניקוד טברני|ניקוד]] עברי, שמסמן את הצליל i. הוא נראה כמו נקודה מתחת לאות, למשל: <span dir="rtl" style="font-size:325%; font-family:"Times New Roman",David, SBL Hebrew" class="" data-ve-attributes="{"style":"font-size:325%; font-family:\"Times New Roman\",David, SBL Hebrew"}">אִ</span>
שורה 13 ⟵ 11:
בכתיב מנוקד החיריק יכול מלא (גדול) או חסר (קטן). כאשר החיריק מלא, נכתבת אחריו האות י בתור [[אם קריאה]], למשל במילה '''תִּינוֹק'''. כאשר החיריק חסר, לא נכתבת אחריו שום אם קריאה.
הכללים לכתיבה של הצליל i בכתיב חסר־ניקוד נקבעים על־די [[האקדמיה ללשון העברית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/missingvocalizationspelling/|הכותב=|כותרת=הכתיב המלא {{!}} האקדמיה ללשון העברית|אתר=hebrew-academy.org.il|תאריך=|שפה=
* כאשר היא נכתבת בכתיב המנוקד, למשל: '''תינוק''' (
* כאשר היא לא נכתבת בכתיב המנוקד, אבל אין אחריה שווא נח: '''אישה''' (אִשָּׁה); '''מילה''' (מִלָּה); '''סיפור''' (סִפּוּר); '''הינה'''<ref name=":0">חידוש בכללי הכתיב המלא בגרסת שנת תשע"ז.</ref> (הִנֵּה).
* בצורות הנטויות של מילות היחס עם ('''עימו''', '''עימנו''') ואת (במובן של "עם": '''איתו''', '''איתנו''').<ref name=":0" />
* בצורות הנטויות של מילים שאין בצורת היסוד שלהן תנועת i: אֵם ← '''אימו''', '''אימהות'''; לב ← '''ליבו'''; אמת ← '''אמיתי'''; עת ← '''עיתים'''.<ref name=":0" />
* בסיומות של שמות ב־ִיָּה שהאות האחרונה בשורש שלהן היא י: '''בנייה''' (אבל: בניה = הבנים שלה), '''סטייה''', '''שנייה''',
* במילה '''סיסמה'''<ref name=":0" /> (אף שיש בה שווא נח).
* במילים לועזיות: (המספר) '''מיליון''' (לא *מליון); '''היסטוריה''' (לא *הסטוריה).
האות י לא נכתבת לציון צליל החיריק:
* במילים '''אם''', '''עם'''
* במילת היחס '''מן''' ובנטייתה, כגון '''ממנו''', '''ממך''', '''מכם''', ובמילית '''מִ־''', למשל '''מקופסה''' (
* בצורות הנטויות של המילה '''בת''', למשל '''בתו''', '''בתנו''' (
* במילים במשקל של בית, זית, וכיו"ב (נכתבת שם י אחת והיא עיצורית)
* לפני צירוף האותיות ־יו־, שמציין את הצלילים yu או yo, למשל '''דיון''', '''כיור'''.
* בהברות שמסתיימות ב[[שווא נח]]. דוגמאות:
** למשל שמות העצם '''שמחה''' (למשל "שמחת חיים") ו'''סדרה''' (למשל "סדרת טלוויזיה"). לעומת זאת, הפעלים "(היא) שימחה" ו"(היא) סידרה" נכתבים באות יו"ד בכתיב חסר־ניקוד, משום שאחרי הצליל i יש בהם שווא נע
** תחיליות של פעלים:
*** בבניין קל – '''תכתוב''' (תִּכְתֹּב; לא *תיכתוב)
*** בבניין נפעל – '''נכתב''' (נִכְתַּב, נִכְתָּב
*** בבניין הפעיל – '''הכתיב''' (הִכְתִּיב; לא *היכתיב)
*** בבניין התפעל – '''התכתב''' (הִתְכַּתֵּב; לא *היתכתב).
** תחיליות של שמות: '''מכתב''' (מִכְתָּב; לא מיכתב); '''מדרון''' (לא *מידרון); '''תשלובת''' (לא *תישלובת)
** במילים עם שורשים בעלי ארבע אותיות: לגלוג לגלג (
** במילים במשקל קִטְלוֹן: '''פתרון''' (לא *פיתרון), '''דמיון''' (לא *דימיון), '''צביון''' (לא *ציביון), '''יתרון''' (לא *ייתרון). אבל במילים שיש בהם קמץ באמצע המילה כן תיכתב י: חיזיון, זיכרון, ביטחון, וכו'.
|