חיריק

סימן ניקוד

חיריק
Hiriq header.svg
אלפבית עברי
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
ק ר ש ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ
סימנים נוספים
׆
ניקוד ופיסוק
קמץפתחציריסגול
חיריקחולםקובוץ ושורוק
שוואחטף
דגש: קלחזקמפיקרפה
קו מפרידמקף
טעמי המקרא

חִירִיק (גם: חִירֶק) הוא סימן ניקוד טברני וניקוד העברית בת ימינו, שמסמן את צליל האות הלטינית i. הוא נראה כמו נקודה מתחת לאות. חיריק מלא (עם האות י' אחריו כאם קריאה) נחשב לתנועה גדולה, וחיריק חסר (ללא י' אחריו כאם קריאה) נחשב תנועה קטנה.

הקלדהעריכה

כך מקלידים את החיריק במערכות הפעלה שונות:

  • Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והאות ח
  • Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: בזמן ש־Caps lock דלוק, לחיצה על Shift-4
  • macOS‏: Alt-4
  • אנדרואיד (מקלדת Gboard): הקשה ארוכה על האות ח'

ייצוג בכתיב חסר־ניקודעריכה

בכתיב מנוקד החיריק יכול להיות מלא (גדול) או חסר (קטן). כאשר החיריק מלא, נכתבת אחריו האות י בתור אם קריאה, למשל במילה תִּינוֹק. כאשר החיריק חסר, לא נכתבת אחריו שום אם קריאה.

הכללים לכתיבה של הצליל i בכתיב חסר ניקוד נקבעים על־די האקדמיה ללשון העברית.[1] בכתיב חסר־ניקוד, האות י נכתבת לציון צליל החיריק:

  • כאשר היא נכתבת בכתיב המנוקד, למשל: תינוק (לא *תנוק); נימה (לא *נמה)
  • כאשר היא לא נכתבת בכתיב המנוקד, אבל אין אחריה שווא נח: אישה (אִשָּׁה); מילה (מִלָּה); סיפור (סִפּוּר); הינה[2] (הִנֵּה).
  • בצורות הנטויות של מילות היחס עם (עימו, עימנו) ואת (במובן של "עם": איתו, איתנו).[2]
  • בצורות הנטויות של מילים שאין בצורת היסוד שלהן תנועת i: אֵם ← אימו, אימהות; לב ← ליבו; אמת ← אמיתי; עת ← עיתים.[2]
  • בסיומות של שמות ב־ִיָּה שהאות האחרונה בשורש שלהן היא י: בנייה (אבל: בניה = הבנים שלה), סטייה, שנייה, ראייה.
  • במילה סיסמה[2] (אף שיש בה שווא נח).
  • במילים לועזיות: (המספר) מיליון (לא *מליון); היסטוריה (לא *היסטוריה).

האות י לא נכתבת לציון צליל החיריק:

  • במילים אם, עם
  • במילת היחס מן ובנטייתה, כגון ממנו, ממך, מכם, ובמילית מִ־, למשל מקופסה (לא *מיקופסה)
  • בצורות הנטויות של המילה בת, למשל בתו, בתנו (לא *ביתו, *ביתנו)
  • במילים במשקל של בית, זית, וכיוצא בזה (נכתבת שם י אחת והיא עיצורית)
  • לפני צירוף האותיות ־יו־, שמציין את הצלילים yu או yo, למשל דיון, כיור.
  • בהברות שמסתיימות בשווא נח. דוגמאות:
    • למשל שמות העצם שמחה (למשל "שמחת חיים") וסדרה (למשל "סדרת טלוויזיה"). לעומת זאת, הפעלים "(היא) שימחה" ו"(היא) סידרה" נכתבים באות יו"ד בכתיב חסר־ניקוד, משום שאחרי הצליל i יש בהם שווא נע לא שווא נח. כמו כן, מילה נוספת הנכתבת ביו"ד היא המילה סיסמה.
    • תחיליות של פעלים:
      • בבניין קל – תכתוב (תִּכְתֹּב; לא *תיכתוב)
      • בבניין נפעל – נכתב (נִכְתַּב, נִכְתָּב לא *ניכתב בזמן עבר והווה; אבל בזמן עתיד: ניכתב [נִכָּתֵב])
      • בבניין הפעיל – הכתיב (הִכְתִּיב; לא *היכתיב)
      • בבניין התפעל – התכתב (הִתְכַּתֵּב; לא *היתכתב).
    • תחיליות של שמות: מכתב (מִכְתָּב; לא מיכתב); מדרון (לא *מידרון); תשלובת (לא *תישלובת)
    • במילים עם שורשים בעלי ארבע אותיות: לגלוג לגלג (לא *ליגלוג, *ליגלג)
    • במילים במשקל קִטְלוֹן: יתרון (לא *יתרון), דמיון (לא *דמיון), פתרון (לא *פתרון), צביון (לא *ציביון). אבל במילים שיש בהם קמץ באמצע המילה כן תיכתב י: חיזיון, זיכרון, ביטחון, וכו'.
    • במילים במשקל קִטְלָן: בניין (לא *ביניין), כבשן (לא *כיבשן), לפתן (לא *ליפתן), עניין (לא *עיניין), גזען (לא *גיזען).

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הכתיב המלא | האקדמיה ללשון העברית, hebrew-academy.org.il
  2. ^ 1 2 3 4 חידוש בכללי הכתיב המלא בגרסת שנת תשע"ז.