ריכוז הפולחן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 41:
לריכוז הפולחן נדרשה [[שחיטה (הלכה)|שחיטת חולין]], בגלל הקושי בהגעה לבית המקדש לצורכי מאכל. בנוסף [[זבח פסח|זבח הפסח]] היה לטקס דתי לכלל הציבור.{{הערה|[[יאירה אמית]], '''היסטוריה ואידאולוגיה במקרא''' , תל אביב, משרד הביטחון, 1997, ע"מ 45}}{{הערה|[[משה וינפלד]], '''[[אנציקלופדיה מקראית]]''', ערך תורה - מחקר התורה בעת החדשה, כרך ח', עמ' 499.}}
בהתאם לנאמר בחוק ריכוז הפולחן במקום אותו יבחר ה' הפכה העלייה לרגל לירושלים למצווה לצורכי הקרבת [[קורבן פסח]], אך העלייה הוגבלה ליום אחד ורבים הגיעו כיחידים.{{הערה|[[יעקב מיליגרום]], '''ויקרא:ספר הפולחן והמוסר''', ירושלים, מוסד ביאליק, 2014, ע"מ 279.}}
פרנסתם של עובדי הבמות נפגעה מרפורמת ריכוז הפולחן שיישם יאשיהו. הם לא הורשו לעבוד בבית המקדש בירושלים., אך בימי יאשיהו הובטחה פרנסתם של הלויים{{הערה|[[חנוך רביב]], '''החברה בממלכות ישראל ויהודה''', ירושלים, [[מוסד ביאליק]], 1993, ע"מ 182}} ועלו המעמדות הפולחניים - של הכוהנים והלוויים.{{הערה|[[משה וינפלד]], '''[[אנציקלופדיה מקראית]]''', ערך תורה - מחקר התורה בעת החדשה, כרך ח', עמ' 498.}} כמו כן חיזק החוק את מעמדה של ירושלים ושל בית המקדש שבתוכה.{{הערה|[[בנימין מזר]], '''[[אנציקלופדיה מקראית]]''', ערך ירושלים, כרך ג', עמ' 803.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=<small>ח</small> וַיָּבֵא אֶת כָּל הַכֹּהֲנִים מֵעָרֵי יְהוּדָה, וַיְטַמֵּא אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר קִטְּרוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים מִגֶּבַע עַד-בְּאֵר שָׁבַע; וְנָתַץ אֶת בָּמוֹת הַשְּׁעָרִים אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר יְהוֹשֻׁעַ, שַׂר הָעִיר, {{מונחון|אֲשֶׁר עַל שְׂמֹאול אִישׁ בְּשַׁעַר הָעִיר|שפתח זה היה משמאל לשער העיר}}. <small>ט</small> אַךְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל-מִזְבַּח ה' בִּירוּשָׁלִָם, כִּי אִם-אָכְלוּ מַצּוֹת בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם|מקור=מלכים ב', כ"ג, ח'-י'}}