שביל העצמאות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תל אביב, גאוגר\1
שורה 5:
ההשראה לשביל העצמאות לקוחה מפרויקטים דומים בעולם, ובייחוד ב[[ארצות הברית]]. [[שביל החירות]] ב[[בוסטון]], למשל, סומן בשנת 1958, אורכו כ-4 ק"מ, והוא מחבר בין 16 אתרים בעלי חשיבות בהיסטוריה המקומית והלאומית. [[פארק העצמאות ההיסטורי הלאומי]] ב[[פילדלפיה]] מאגד מספר אתרים הקשורים ב[[המהפכה האמריקאית|מהפכה האמריקאית]], וגולת הכותרת שלו היא [[פעמון הדרור]] - אחד הסמלים המפורסמים ביותר ב[[היסטוריה של ארצות הברית]]. שביל העצמאות בתל אביב תוכנן בדומה לאתרי מורשת אלו, עם סימון פיזי באורך כקילומטר, שמחבר בין 10 אתרים בעלי חשיבות היסטורית, וגולת הכותרת של השביל תהא [[מגילת העצמאות]]. המגילה תוצב ב[[בית העצמאות]] - המקום שבו ניתנה [[הכרזת העצמאות]] - לאחר שיפוץ שייערך במקום, שיתחיל עם סיום חגיגות השבעים לישראל ומתוכנן להסתיים לקראת [[יום העצמאות]] בשנת [[2020]].<ref>{{Cite news|url=https://news.walla.co.il/item/3114503|title=שיקום בית העצמאות וחיבור שביל ישראל: הממשלה מתכוננת לחגיגות ה-70 - וואלה! חדשות|newspaper=וואלה! חדשות|language=he-IL|access-date=2018-03-20}}</ref>
[[קובץ:היכל העצמאות.jpg|ממוזער|בית העצמאות]]
[[עיריית תל אביב-יפו]] יזמה את הקמת השביל, והטילה את ביצוע הפרויקט על מנהלת עיר עולם ותיירות (הגוף העירוני שאמון על אסטרטגיית התיירות בעיר). בראיונות לתקשורת בעת ביצוע הפרויקט, [[איתן שוורץ]], מנכ"ל עיר עולם ותיירות, הדגיש את החיבור ההיסטורי בין [[אחוזת בית|ייסוד תל אביב]] להקמת מדינת ישראל, אותו ניתן למצוא באזור גיאוגרפיגאוגרפי תחום: "מעטים המקומות בעולם שבהם ההיסטוריה הלאומית פוגשת את ההיסטוריה העירונית במקום אחד כמו בקרן הרחובות רוטשילד והרצל בתל אביב".<ref>{{Cite news|url=https://www.haaretz.co.il/travel/1.4051506|title=תל אביב תחנוך "שביל עצמאות" לעידוד תיירות יהודית|last=גלעד|first=משה|date=2017-04-27|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2018-03-20}}</ref> שביל העצמאות מוזכר במסמך העדכון של התוכנית האסטרטגית של העיר מדצמבר 2017, כמסלול סיור ייחודי שסימונו הוא חלק ממהלך ל"שיפור החוויה התיירותית באמצעות מיצוב, שיווק, הנגשת וניהול האטרקציות הקיימות".<ref>[https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/Development/DocLib1/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A%20%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8-%202017.pdf עדכון התוכנית האסטרטגית לעיר תל- אביב-יפו - חזון העיר, דצמבר 2017], עמ' 41</ref> סיבה נוספת להקמתו של השביל הייתה משיכת תיירים יהודים לתל אביב. בעוד שערים אחרות עם היסטוריה ארוכה יותר, ובראשן [[ירושלים]], ידועות באתרים בעלי חשיבות היסטורית ל[[יהודים|עם ישראל]], תל אביב מזוהה יותר כ[[עיר חוף]], עיר של בילויים וחיי לילה. שביל העצמאות נועד להפוך לאתר תיירות חובה ליהודים המבקרים בישראל, לפי תיאורו של איתן שוורץ: "אנחנו עובדים קשה כדי ליצור את ה-MUST SEE שכל ישראלי ויהודי יעבור בו ויתרגש".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.geektime.co.il/private_channel/extra-mind-eitan-shvartz-outlook/|הכותב=|כותרת=פרצנו לאאוטלוק של איתן שוורץ, מנכ”ל ”עיר עולם” בתל אביב-יפו|אתר=גיקטיים|תאריך=|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2018-03-20}}</ref>
 
השביל תוכנן מסביב לאתר המרכזי הקושר בין ייסוד תל אביב והקמת המדינה, הוא [[בית העצמאות]]. במבנה זה ניתנה [[הכרזת העצמאות|הכרזת העצמאות של מדינת ישראל]], בשמשו כמשכן הראשון של [[מוזיאון תל אביב לאמנות]]. בגלגול מוקדם יותר שימש המבנה כביתו של [[מאיר דיזנגוף]], ראש העיר הראשון של תל אביב, ואשתו [[צינה דיזנגוף]]. על אף חשיבותו ההיסטורית הרבה, לתל אביב בפרט ולישראל בכלל, בית העצמאות התקשה להפוך לאתר מפורסם וידוע בציבוריות הישראלית, בין השאר בשל חוסר התיאום בין הגופים הרבים שהפעילו אותו - עמותת בית התנ"ך, יד מאיר וצינה דיזנגוף ו[[מוזיאון ארץ ישראל]]. בשנת 2009 נחקק [[חוק בית העצמאות]], התשס"ט-2009,<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://ihi.org.il/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA.aspx|הכותב=|כותרת=חוק בית העצמאות, התשס"ט-2009|אתר=בית העצמאות|תאריך=|תאריך_וידוא=2018-03-20}}</ref> ובו נקבע כי מתוקף חשיבותו הלאומית וההיסטורית, "בית העצמאות ינוהל ויופעל מטעם המדינה". אולם, לא היה בכך כדי לפתור את חילוקי הדעות בין [[עיריית תל אביב-יפו]] לבין [[ארכיון המדינה]], הגוף שהופקד על ניהולו של בית העצמאות מטעם המדינה.