הבדלים בין גרסאות בדף "שוכרי אל-קוותלי"

מ
הוספת קישור לנשיא צרפת
מ (הוספת קישור לנשיא צרפת)
תקופת כהונתו הראשונה של שוכרי אל-קוותלי עמדה בסימן מאמץ דיפלומטי מרוכז וממושך להשגת עצמאות סורית מלאה. הנשיא קוותלי וראש ממשלתו ג'בירי דרשו בתוקף נסיגה מיידית ובלתי תלויה של הכוחות הצרפתיים מסוריה, וסירבו להעניק הטבות צבאיות, מדיניות או כלכליות לצרפת בשטח סוריה. קוותלי, שהכריז מיד לאחר היבחרו מלחמה על גרמניה הנאצית, גייס את תמיכתם של נשיא [[ארצות הברית]] [[פרנקלין רוזוולט]] וראש ממשלת [[בריטניה]], [[וינסטון צ'רצ'יל]]. רוזוולט אף זימן נציגות סורית לישיבה המכוננת של ארגון [[האומות המאוחדות]], שהתקיימה ב[[סן פרנסיסקו]] ב-[[31 במרץ]] [[1945]].
 
תגובתו של [[נשיא צרפת]] [[שארל דה גול]] כלפי הקו הנוקשה שהוביל קוותלי לא איחרה לבוא, וב-[[29 במאי]] [[1945]] הפגיזו [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] צרפתיים את דמשק. הצרפתים אף פרסמו צווי מעצר כנגד קוותלי ומקורביו. ואולם קוותלי לא שעה להפצרותיו של צ'רצ'יל כי יעזוב את סוריה עד יעבור זעם; "לא אעזוב," אמר, "אינני פייצל! (בהתייחסו ל[[פייצל הראשון]], מלכה ההאשמי של סוריה בין השנים 1918-1920, אשר פינה את מקומו לטובת הכוחות הצרפתיים)." בסופו של דבר, בעקבות לחץ בריטי, פינו הצרפתים את כוחותיהם מסוריה.
 
ב-[[17 באפריל]] [[1946]], הכריז קוותלי על עצמאותה המלאה של סוריה. לראשונה הוכרה הרפובליקה כישות מדינית עצמאית, שאיננה נשלטת על ידי מעצמה אירופית כלשהי. בשלוש השנים הבאות קשר קשרים הדוקים עם [[אבן סעוד]] מלך [[ערב הסעודית]], [[פארוק הראשון]] מלך [[מצרים]] וידידו משכבר הימים, [[בשארה אל-ח'ורי]] נשיא [[לבנון]]. יריבו העיקרי בזירה האזורית היה [[עבדאללה הראשון, מלך ירדן|עבדאללה הראשון]] מלך [[ירדן]], שאף פנה אל העם הסורי בבקשו להדיח את קוותלי ולאחד את סוריה וירדן תחת הכתר ההאשמי. בתגובה אסר קוותלי על כניסתו של עבדאללה לסוריה ונמנע מפתיחת שגרירות סורית ב[[עמאן]].