אזעקת מלחמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
ביטול גרסה 22746768 של You're-ssef0701 (שיחה): השחתה. |
||
שורה 19:
שיטה נוספת לתפעול הצופרים הייתה דרך פרוטוקול ה-DTMF, פרוטוקול טלפוניה המשדר בצורה אלחוטית (או עם קו טלפון) מספר חיוג סודי הדומה לחיוג מספר טלפון אשר מכיל גם אותיות כדי להקשות את פיצוח הצופן. בצופרים היה מקלט אשר שימש כמכשיר טלפון, וכך על ידי חיוג למספר מסוים והקשת קוד מסוים אחר, היה ניתן להפעיל את הצופר לסימון רגיעה, ולסימון סכנה. לאחר מכן הפעלת הצופרים עברה לפרוטוקול INTRAC על בסיס בקשים{{הבהרה|סיבה=בקשים?}} של חברת [[מוטורולה]]. כאשר פורקו הצופרים הישנים הפסיקו להשתמש בפרוטוקול ה-INTRAC.
החל מסוף שנות ה-90 מחליפים את הצופרים הישנים צופרים אלקטרונים המיובאים ומתוחזקים על ידי קבלני משנה של [[צה"ל]], דוגמת דגם ECN3000 של חברת HÖRMANN GmbH. הצופרים האלקטרונים קטנים בהרבה: צופר מדגם ECN3000 מורכב מ-20 צופרים קטנים וגובהו כ-3 וחצי מטרים; וצופר מדגם חדש וקטן עוד יותר, של חברת ATI Systems מדגם [[:en:ATI_HPSS|HPSS32]], מורכב מ-8 צופרים קטנים וגובהו כמטר
צופרים אלו ממוקמים בדרך כלל על גגות מבני ציבור, בתי ספר, גני ילדים ולעיתים על מבני תעשייה ומשרדים. במקרים בהם אין מבנים שניתן להרכיב עליהם את הצופר, הוא מותקן על עמוד גבוה מהקרקע. יתרונם הגדול של הצופרים האלקטרונים הוא בפשטות התקנתם היחסית, אמינותם ויכולת הכריזה שלהם. ישנם בארץ קרוב לשלושת אלפים צופרים המשרתים הן את המגזר העירוני והן את הכפרי.
הפעלת האזעקה נעשית מרחוק באמצעות תקשורת אלחוטית ומערכת שליטה אשר מתקשרת עם כל הצופרים ואף יכולה לקבל דיווח על תקלות.
| |||