זכות הציבור לדעת – הבדלי גרסאות

העיקרון של זכות הציבור לדעת עמד במרכזה של עתירה ל[[בג"ץ]] שהגישה ח"כ [[זהבה גלאון]] כנגד [[ועדת וינוגרד]], בדרישה שהוועדה תפרסם את הפרוטוקולים של דיוניה. בפסק הדין ציינה [[נשיא בית המשפט העליון|נשיאת בית המשפט העליון]], [[דורית ביניש]]:

{{ציטוט|תוכן=העיקרון בדבר [[פומביות הדיון]] מבוסס גם על זכות הציבור לדעת וכן על חובת הגילוי החלה על רשות ציבורית. זכותו של הציבור לקבל מידע על אופן פעולתן של רשויות ציבוריות, מאפשרת ביקורת ציבורית על הרשויות - ביקורת שהיא מאבני היסוד של המשטר הדמוקרטי. רציונל זה מצא את ביטויו בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע) המקנה לכל אזרח ותושב זכות לקבל מידע מרשות ציבורית, בכפוף לחריגים ולסייגים המנויים בחוק. לכך יש להוסיף כי מימושה של זכות הציבור לדעת על ידי פרסום אופן פעולתה של הרשות הציבורית ברבים, תורמת לגיבוש סדר היום הציבורי ומסייעת לפרטים בחברה לגבש את עמדותיהם על ידי ליבון גלוי של הבעיות והחלפת דעות באופן חופשי על-בסיס המידע שמתפרסם

 

==הזכות לקבלת מידע על אדם ספציפי==