עפרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הסבת קישור חיצוני לתבנית:פס"ד עליון (תג) (דיון)
שורה 31:
בעת כהונת [[אריאל שרון]] כ[[שר השיכון]] הוקמה שורה של בתים דרומית למרכז היישוב, במרחק כ-700 מטרים מהבתים במרכז היישוב. לאחר מספר שנים בהם גרו במקום מספר זוגות צעירים ונוער מהיישוב, נבנתה במקום שכונת "גבעת צבי", שנקראת על שם חלל האינתיפאדה צבי קליין שהיה מבני היישוב. בהמשך נבנו בצמוד לבתי גבעת צבי בתי שכונת "נוה דוד" הנקראת על שמו של {{נזכור את כולם|515374|דוד גרנית}} שנפל בקרב ב[[לבנון]].
 
התפתחותה של עפרה נתקלה מראשיתה בקשיים כיוון ששט ההפקעה של היישוב היה רק כ-200 דונם והקרקעות מסביבה רשומות בטאבו כאדמות פרטיות של ערבים. תוכנית מתאר שהוכנה עבור היישוב בסוף שנות ה-70 לא קודמה בגלל בעיית הבעלות על האדמות.{{הערה|{{דבר|דני רובינשטיין|יום שנוי במחלוקת בין רמאללה לעופרה|1979/10/15|00700}}}} בשנת [[2008]] החל דיון ציבורי ומשפטי במעמדן של 12 דונם מאדמות עפרה עליהם נבנו באותו זמן 9 [[בית מגורים|מבני מגורים]]. באפריל 2008 הודיע השר [[חיים רמון]] בישיבה של [[הוועדה לביקורת המדינה]] בכנסת שעפרה בנויה ברובה על אדמות פרטיות. טענה זו נחקרה בידי ארגוני השמאל [[יש דין]] ו[[בצלם]], והבדיקות העלו ששישים אחוז מבתי עפרה בנויים על קרקעות פלסטיניות פרטיות.{{הערה|1= בצלם, [http://www.btselem.org/hebrew/Press_Releases/20080604.asp מחקר על אדמות עפרה, ועתירה], 4.6.08}} התנועות עתרו ל[[בג"ץ]] יחד עם 5 פלסטינים שהקרקעות רשומות על שמם בטאבו.{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|עתירה: לעצור בניית בתים על קרקע פלסטינית בעפרה|1.1329088|[[5 במאי]] 2008}}}} קודם לכן ניתן צו של המנהל האזרחי לעצירת הבנייה בשכונה, ולא כובד. המנהל האזרחי קבע שאדמות השכונה החדשה אכן שייכות לתושבים פרטיים. עד להכרעת בג"ץ המשיכה הבנייה בעפרה בקצב מזורז, כולל בשבת (על ידי גויים), על מנת לאכלס את הבתים לפני מתן [[צו ביניים]] המונע את אכלוסם{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|הרב של עפרה: מותר לעבוד בשבת כדי לבנות התנחלות|1.1559191}}}}. ב-[[19 ביוני]] 2008 נתן בג"ץ צו ביניים לעצור את אכלוסם של בתים חדשים ביישוב,{{הערה|1= רותי אברהם, NFC, [http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-165439-00.html?tag=12-49-38 צו להפסקת בנייה בעפרה]}} אך עוד קודם למתן הצו אוכלסו 8 מתוך הבתים. בפברואר [[2015]] פסק בית המשפט העליון כי יש להרוס את 9 הבתים בתוך שנתיים, מאחר שנבנו על קרקע פרטית ללא היתר בניה.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/230/050/s18/08050230.s18.htm בג"ץ 5023/08], פברואר 2015}} לאחר מתן פסק הדין הוקם מטה מאבק שפעל למנוע את הריסת הבתים ובין השאר המטה נאבק לחקיקת [[חוק ההסדרה]]. לאחר חקיקת החוק, פנו תושבי הבתים לבג"ץ בבקשה לאטום את הבתים במקום להרסם, כדי שניתן יהיה לבחון את האפשרות להסדיר את הבתים על פי חוק ההסדרה. בג"ץ דחה את הבקשה{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/230/050/c28/{{פס"ד עליון|קישור=08050230.c28.htm |סוג=בג"ץ 5023/08 |עותר=סעיד זהדי מוחמד שחאדה ואחרים נגד |משיב=שר הביטחון ואחרים]}}, ניתן ב-27 בפברואר 2017}} ובסוף פברואר [[2017]] פונו הבתים והחלה [[הריסת בתים בסכסוך הישראלי-פלסטיני|הריסתם]].{{הערה|{{ynet|אלישע בן קימון ועומרי אפרים|עפרה: עימותים בפינוי הבית האחרון|4928673|28 בפברואר 2017}}.}}
 
ב-2007 הוחל בהקמת מתקן טיהור לשפכי עפרה. ב-2011 אסר בג"ץ את הפעלת המתקן שהוקם על קרקע פלסטינית פרטית השייכת לתושבי עין יברוד וסילוואד{{הערה|שם=שפכים |1=.[http://www.hamoked.org.il/Document.aspx?dID=Documents2184 על מתקן לטיהור שפכים כמשל: בג"ץ 4457/09 מנאע נ' שר הביטחון (פסק דין מיום 27.7.2011)]}}