תורתו אומנותו – הבדלי גרסאות

בסוף [[1998]] פסק [[בג"ץ]] שהחלטותיו של שר הביטחון בעניין גיוס בני ישיבות אינן כדין, והסדרתו נדרשת חקיקה של הכנסת.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/97/670/032/A11/{{פס"ד עליון|קישור=97032670.a11.htm |סוג=בג"ץ 3267/97 |עותר=אמנון רובינשטיין נ' |משיב=שר הביטחון]}}, ניתן ב-9 בדצמבר 1998}} בעקבות פסיקה זו מונתה ב-[[1999]] [[ועדת טל]], בראשות השופט בדימוס [[צבי טל]] שחבריה היו: עו"ד [[יצחק הרצוג]], עו"ד ד"ר [[יעקב ויינרוט]], הרב אשר טננבוים – מזכיר ועד הישיבות, אלוף (מיל') [[משה נתיב]] – ראש [[אכ"א]] לשעבר, ניצב (בדימוס) [[ישראל סדן (ראש עירייה)|ישראל סדן]] – ראש עיריית [[חדרה]] ולשעבר מפקד [[מג"ב]], הרב [[מרדכי קרליץ]] ראש עיריית [[בני ברק]], [[חיים ישראלי]], עוזר שר הביטחון והמשנה למנהל הכללי של משרד הביטחון, עו"ד [[רחל סטוביצקי]], המשנה ליועצת המשפטית למערכת הביטחון ועו"ד [[יהושע שופמן]], המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה). מטרת הוועדה הייתה למצוא את הדרך החקיקתית הראויה אשר מכוחה יהיה שר הביטחון רשאי לפטור משירות ביטחון בני ישיבה שתורתם אומנותם, ובמקביל להמליץ על שיפורים כגון פיתוח מסגרות שירות לציבור החרדי. באפריל 2000 הוגש דו"ח הוועדה, וב-23 ביולי 2002 עבר בכנסת [[חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם]] ("חוק טל"), ברוב של 51 מול 41. הוחלט להשאיר את ההסדר על כנו במספר שינויים. המרכזי שבהם היה "שנת ההכרעה" - בגיל 22 יקבל בחור ישיבה שנת הכרעה שבה יוכל לבחור האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. מי שיבחר לעבוד יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר של שנה וארבעה חודשים ו[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] לפי צורכי הצבא, לבין שירות אזרחי של שנה, ללא שכר ועם אפשרות עבודה נוספת. בנוסף קבע החוק כי יורחבו מסגרות המאפשרות שירות נוח לחרדים בצבא כמו [[הנח"ל החרדי]] וההגבלות על בחורי הישיבות שבהסדר ייאכפו ביתר קפדנות.