נתן שפיגל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
|||
שורה 7:
ב-[[1925]], כשהיה בן 19, נסע לעיר [[לבוב]] ללמוד [[לימודים קלאסיים]]: ב-[[1930]] קיבל תואר מגיסטר מ[[אוניברסיטת לבוב]], וב-[[1931]] תואר [[דוקטור]] מ[[האוניברסיטה היגלונית]] שב[[קרקוב]].
לאחר סיום לימודיו קיבל ב-1931 משרת מורה ללימודים קלאסיים בגימנסיה העירונית בעיר [[קאלוש|קאלוּש]]. באוגוסט [[1932]] נישא לתיאודורה (דוזיה) לבית קוֹרמן.
בגיל 32 חיבר ספר ללימוד לטינית בסיסית לתלמידי תיכון ואוניברסיטה. לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[פולין במלחמת העולם השנייה|כיבוש פולין על ידי ברית המועצות]] ב-[[1939]] המשיך לעבוד כמורה בקאלוש תחת השלטון הסובייטי. בתחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] ברח עם אשתו מזרחה ל[[ברית המועצות]] האסיאתית, ל[[טורקמניסטן הסובייטית|טורקמניסטן]]; ב[[שואת יהודי פולין|שואה]] נספו הוריו ובני משפחתו. לאחר המלחמה [[רפטריאציה|חזר]] ל[[פולין הקומוניסטית|פולין]], ל[[ביטום]] ([[1946]]) שם לימד את [[שארית הפליטה|הניצולים היהודים]]. אחר כך שימש כמורה ל[[לטינית]] וחוקר השפה והתרבות של [[יוון העתיקה|יוון]] ו[[רומא העתיקה|רומא]]. בשנת [[1951]] מונה ל[[פרופסור]] ל[[פדגוגיה]] בבית הספר לחינוך של [[אוניברסיטת ורשה]] ול[[רקטור]]{{מקור}} המוסד, ושימש בתפקיד זה עד [[1956]].
בשנת [[1957]] [[עליית גומולקה|עלה שפיגל לישראל]] עם אשתו והתיישב ב[[ירושלים]]. זמן קצר לאחר עלייתו קיבל אותו [[אלכסנדר פוקס]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]] (היסטוריון של יוון העתיקה, יליד פולין) לעבודה כ[[ספרן]] בספרייה לפילוסופיה ולימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית, וכעבור מספר שנים התמנה שפיגל לפרופסור וכיהן כראש החוג ללימודים קלאסיים ([[1970]]-[[1974|74]]). פרש כ[[פרופסור אמריטוס]].
שורה 74:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שפיגל, נתן}}
| |||