קבינדה – הבדלי גרסאות

בתקופה הפרה-קולוניאלית, שלטו בשטח קבינדה של היום הממלכות האפריקניות נ'גויו, לאונגו וקאקונגו. הנוכחות ה[[פורטוגל|פורטוגזית]] באזור החלה ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] על ידי משלחות מחקר, סוחרים ומיסיונרים, ובהמשך הוקמו תחנות למסחר ולעיבוד שמן דקלים גם על ידי ה[[הולנד]]ים וה[[בריטניה|בריטים]], שהתחרו על השפעה באזור. הממלכות המקומיות נעשו מרכזים ל[[סחר עבדים]], ששולחו ל[[אמריקה]] דרך נמל קבינדה. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] קרסו הממלכות המקומיות, בין היתר עקב הפסקת סחר העבדים עם אמריקה, וב[[חוזה סימולמבוקו|חוזה סימוּלָמבּוּקוֹ]] שנחתם בשנת [[1885]] בין פורטוגל לנסיכים מממלכת נ'גויו, הפכה קבינדה ל[[פרוטקטורט]] פורטוגזי. תחילה היווה [[קונגו (נהר)|נהר הקונגו]] גבול טבעי בין קבינדה לאנגולה, שהייתה מושבה פורטוגזית מאז המאה ה-17, ואולם ב[[ועידת ברלין|וועידת ברלין]] שנערכה באותה שנה הסכימו הפורטוגזים למסור את האזור שמצפון לשפך הקונגו ל[[המדינה העצמאית של קונגו|מושבה קונגו]] (כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו), שהייתה נחלה פרטית של [[לאופולד השני מלך בלגיה]], כדי לאפשר לה גישה לאוקיינוס האטלנטי. כך נוצר הנתק הגאוגרפי שהופך כיום את קבינדה למובלעת אנגולית חיצונית.