פיטום הקטורת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16:
[[קובץ:Timna Tabernacle Incense altar.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שחזור של [[מזבח הזהב]] עליו הוקטרה ה[[קטורת]] ב[[המשכן|משכן]]]]
התפילות שחרית ומנחה נאמרו בעת הקרבת התמיד של שחרית, ובעת הקרבת קרבן התמיד של בין הערביים. קרבנות אלו הובאו יחד עם קטורת. כיום התפילות הללו נאמרות במקום הקרבנות, ולכל רכיבי ההקרבה יש חלק המתאים בתפילה.לכן לפי מנהג הספרדים והתימנים אומרים פטום הקטורת פעם אחת בתחילת תפילת שחרית ופעם בתחילת תפילת המנחה. פעם נוספת שאומרים בסיום שחרית הוא מפני המחלוקת עם האשכנזים.
לפי המסורת, קטע "פיטום הקטורת" הוא אחד מהטקסטים היחידים מימי בית שני בהם אין מחלוקת בין [[תנאים]] (בייחוד בין בית שמאי ובית הלל), ולכן היא מסמלת את השלום.{{מקור}} כמו כן עניין הקטורת היה מרכזי בוויכוח בין ה[[פרושים]] ל[[צדוקים]] ולאחר מכן בין היהודים הרבניים ובין ה[[קראים]], במיוחד לקראת יום הכיפורים, שבו נכנס הכהן הגדול לתוך קדש הקדשים עם קטורת. לפי הצדוקים היה צריך להביא קודם קטורת ("כי בענן אראה על הכפורת"), והפרושים היו משביעים את הכהן הגדול שלא יפעל לפי דרך הצדוקים (ולאחר מכן "היו אלו ואלו פורשים ובוכים" על החשד ועל המחלוקת).
| |||