סתם יינם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית אזהרה הלכתית / הלכה לתבנית הבהרה הלכתית (תג) (דיון)
מ קצת עריכה וסידור
תגיות: הוספת תבנית לשינויים בערך עריכה חזותית
שורה 1:
'''סתם יינם''' הוא מושג [[הלכה|הלכתי]] שמשמעו [[יין]] של [[גוי]], או של [[יהודים|ישראל]] (יהודים) שנגע בו [[גוי]]. מ[[דרבנןחז"ל]] הושווהגזרו על יין זה שיהיה אסור בשתייה ובהנאה והשוו את דינו ל[[יין נסך]], ונאסר.
 
== טעם האיסור ==
סיבת האיסור היא מחמת שניסוך יין לעבודה זרה יכול להיות גם על ידי נענוע בלבד, ולכך ישנו חשש שמא הגוי התכוון לנסך את היין לעבודה זרה. סיבה נוספת היא חשש שתיווצר קירבה בין היהודי לגוי, דבר שיוביל בעתיד לאיסור חתנות. איסור זה הוא מזמן ה[[תנאים]], מלבד זאת נגזרה גזירה יותר מאוחרת שיין שנגע בו יהודי [[מומר|משומד]] נאסר כדין יין נסך.
בסיבת האיסור, יש שכתבו שהטעם הוא מחמת שניסוך יין לעבודה זרה יכול להיות גם על ידי נענוע בלבד, ולכך ישנו חשש שמא הגוי התכוון לנסך את היין לעבודה זרה.
 
ויש שכתבו טעם אחר לפיו חז"ל חששו שעל ידי שתיה הדדית של יין ששיתה היהודי עם הגוי, תיווצר קירבה בין היהודי לגוי, דבר שיוביל בעתיד לאיסור חתנות, לכך אסרו ייו זה בשתיה והנאה.
גם יין שנגע בו יהודי חילוני (המחלל שבת בפרהסיה) נחשב כ-"סתם יינם", ויש המקילים ביין שנגע בו חילוני אשר מתפלל בשבת או אומר קידוש, גם אם חילל שבת.
 
איסור זה הוא מזמן ה[[תנאים]]. מלבד גזירה זאת נגזרה גזירה מאוחרת נוספת שגם יין שנגע בו יהודי [[מומר|משומד]] יאסר אף הוא כדין 'סתם יינם'.
[[יין מבושל]] אינו נכלל באיסור "סתם יינם", כי יין זה נחשב כיין פגום, שאין מנסכים אותו לעבודה זרה.
 
סתם יינם אסור בשתייה וגם בהנאה. לדעת [[הרמב"ם]], יין שנגע בו גוי מ[[אומה]] שאינם עובדים עבודה זרה, אינו נאסר אלא בשתייה ואינו נאסר בהנאה; כדוגמה מביא הרמב"ם ש[[מוסלמי]] שנוגע ביין אין היין נאסר בהנאה, אבל [[נוצרי]] שנוגע ביין היין נאסר אף בהנאה.
=== יין שנגע בו יהודי שאינו שומר תורה ומצוות ===
{{השלמה|דעות הפוסקים בזה}}
 
גם יין שנגע בו יהודי חילוני (המחללה[[חילול שבת|מחלל שבת]] בפרהסיה) נחשב כ-"סתם יינם",. אך וישיש המקילים ביין שנגע בו חילוני אשר מתפלל בשבת או אומר קידוש, גם אם חילל שבת{{מקור}}.
 
[[יין מבושל]] אינו- נכללחז"ל הקלו ביין שנתבשל שלא יאסור באיסור באיסור "סתם יינם", כימאחר ייןויין זה נחשב כיין פגום, שאיןואין מנסכים אותו לעבודה זרה.
 
סתם יינם אסור בשתייה וגם בהנאה. לדעת [[הרמב"ם]], יין שנגע בו גוי ממאותן [[אומה|אומות]] שאינם עובדים עבודה זרה, היין אינו נאסר אלארק בשתייה ואינואבל נאסרמותר בהנאה;, כדוגמה מביא הרמב"ם ש[[מוסלמי]] שנוגע ביין אין היין נאסר בהנאה, אבל [[נוצרי]] שנוגע ביין היין נאסר אף בהנאה.
 
בתקופה המודרנית, מכיוון שאין זה שכיח שהגויים ינסכו יין לעבודה זרה, יש אומרים, שסתם יין של גוי וכן יין של יהודי שנגע בו גוי, אינו אסור אלא בשתייה ולא בהנאה.{{מקור}}